מזל טוב ניר יקירי
פורסם: מאי 14, 2014 | על ידי: יובל עילם
ניר יקירי, מזל טוב. היום אתה בן 43, מדהים איך שהזמן רץ ולא נגע בך.
התמונה שלך כאן לפניי, זו עם הכלב פושט ומדי יום אני מביט בך, שמתי אותה בדיוק בקו העין שלי.
מדי יום אני מתייעץ איתך לגבי כל מיני נושאים כפי שעשינו אז: עבודה, זוגיות ועוד ומתלבט איתך
לגבי כל מיני החלטות. אתה היית בדרך כל כלל מיישיר מבט שאמר את התשובה ואם לא הייתי בטוח
הוספת כמה מילים. רק שבניגוד לאז ולדיאלוג שהיה, היום אני לא שומע את הלבטים שלך. נשארת בן 23.
עוד מעט מתקרב חודש אוקטובר וה-14 שלו שהוא גם יום הולדתך במאי וגם יום מותך.
לא להאמין שחלפו 20 שנה. חתיכת זמן. דע לך שלא נשכחת, כולם מכירים ומי שלא אנחנו החברים
שלך והמשפחה דואגים שהם יכירו. עולם חדש ואחר נוצר מאז, אינטרנט, פייסבוק, אנשים
נפגשים בכאילו ולכל אחד יש מאות ואלפי חברים בכאילו.
לפני שבוע מצאתי את עצמי עומד מול ילדים בכיתה ה’ ו-ו’ מספר להן עליך. סיפרתי להם איזה
אדם נדיר ומיוחד היית, על כך שלצד המצויינות האישית דאגת לעשות את מי שמסביבך טוב יותר.
עזרת לחלשים למרות שהיית יוצא הביתה מהצבא גמור מעייפות. שכחתי לספר לילדים על החלק
האחרון במפגש האחרון ביננו ביום שני בערב ב-10.10.94 אחרי שיצאנו מהמסעדה וסיפרתי לך
בהתלהבות על הרעיונות שלי בתחום החינוך וראיתי את הזיק שנדלק בעיניך, כמה היה חשוב לך
לתת ולחנך. לפעמים אני מנסה לדמיין איפה היית היום? אלוף במטה הכללי? מנהל בית ספר?
ארכיטקט מבריק? אבל מצד שני זה נשמע קטן עליך. אני רואה מדי פעם את אמא ואת עמית ותמר,
שבוע הבא מתקיים שוב המפגש המרגש והקסום שאופיר, רון עם עוד כמה חברים מארגנים. ערב מיוחד
וקסום שהפך כבר למסורת ואתה כה היית אוהב להיות בו. אני מתבונן באמא שלך ובדני וחושב עליה,
חושב עליך! כל כך היה מתאים לך להיות אבא, אבא ניר. לעזאזל איזו החמצה! איזה אבא אדיר
היית יכול להיות. בשלוש השנים האחרונות לאחר שנכנסתי לעולם הקסום הזה אני מבין את זה
שוב ושוב. מאז שהלכת אני מתגלים עוד ועוד חומרים עליך, מכתבים ודברים שכתבת ומתענג עליהם.
חיילים רבים בצבא מעבירים עליך מור”קים, הטבעת חותם על רבים וזו הסיבה לכך.
אני לא הכי מאמין ב”מסתכל עלינו מלמעלה”, מקנא קצת במי שכן, בכל מקרה בניגוד לברכות שלך
שהיו תמיד מרומזות, מעודנות ומתוחכמות אהיה ישיר ואומר לך מה שאמרתי לעמית לפני שבוע –
כשאני הולך לספר עליך בבתי ספר ותנועות נוער ומקומות אחרים ובסוף מראה את אותו וידיאו נדיר
שבו צילמתי אותך 12 יום לפני ניסיון החילוץ של נחשון, יותר מאשר אני מספר לדור הצעיר עליך,
אני “מחיה” אותך קצת למעני, מזכיר לעצמי שהיתה לי זכות, זכות להכיר במשך שש שנים וחצי אדם כמוך.
חבר מהסוג של פעם. תודה על כך ומזל טוב!
