פרשת נחשון וקסמן ולקחים

פורסם: נובמבר 3, 2011  |  על ידי: יובל עילם 

פרשת נחשון וקסמן ולקחים
ביום שני י’ בחשוון יימלאו 17 שנים לתאריך העיברי בו נפל ניר פורז ז”ל, מפקד צוות בסיירת מטכ”ל, בעת ניסיון החילוץ של נחשון וקסמן.
קצת רקע לפרשה הזכורה היטב לכל מי שהיה אז בוגר. ב-9.10.1994 נחטף נחשון וקסמן על ידי החמאס והוחזק בשבי בבית בביר-נבאללה במרחק 2 ק”מ קו אוירי מבית הוריו. יומיים לאחר מכן שוחררה קלטת ובה נראה נחשון הצנום קורא לממשלת רבין להיענות לדרישות החוטפים ולשחרר אסירים ובראשם את השייח יאסין.
הפרשה העגומה הסתיימה בניסיון החילוץ של נחשון וקסמן על ידי סיירת מטכ”ל שפשטה על הבית בו הוחזק. בפריצה נהרג סרן ניר פורז ז”ל ששימש כמפקד צוות והוביל את ציוותו דרך המרפסת של הבית.
לפני הפעולה היה מאבק בין סיירת מטכ”ל לבין יחידת הימ”מ – מי יבצע את הפעולה. מפקד הימ”מ היה אז בחו”ל ואת התוכנית הציג סגנו. מולו התייצב סא”ל שחר ארגמן שהציג את התוכנית של היחידה.
אהוד ברק, שר הביטחון ולמי שאינו יודע מפקד סיירת מטכ”ל בשנות ה-70 ואלוף שאול מופז, מפקד כוחות צה”ל באיזור (ובעבר סגן מפקד סיירת מטכ”ל בתקופה של סא”ל יוני נתניהו ז”ל) קיבלו החלטה שאת המיבצע תבצע “היחידה”.
המבצע נכשל. נחשון וקסמן הוצא להורג על ידי אנשי החמאס, ניר פורז נהרג בפריצה ועוד מספר לוחמים נפצעו. יצחק רבין ראש הממשלה כינס מסיבת עיתונאים בה נכח גם אהוד ברק הרמטכ”ל ולקח על עצמו את האחריות.
בין השאלות העולות מהפרשה:
האם היתה זו החלטה מיקצועית לתת לסיירת מטכ”ל לבצע את ניסיון החילוץ? מה המשמעות העיקרית של לקיחת אחריות?האם ההחלטה היתה מיקצועית? סיירת מטכ”ל היא יחידה מיוחדת של אמ”ן (אגף מודיעין) ולפי הספר “חוצה גבולות” של אבנר שור שהיה לוחם ביחידה בצוות איתמר, היחידה מבצעת מבצעים מיוחדים מעבר לקווי אויב. בהשאלה מהעולם הגופני ניתן לשאול האם היינו לוקחים רץ למרחקים ארוכים לתחרות קריטית של 400 מטר? כל איש מקצוע יודע שמילת המפתח בתחום הגופני היא ספציפיות! אתה טוב במה שאתה מתמקד ומתמחה. סיירת מטכ”ל מתמחה במשימות שקטות מעבר לקווי אויב ושם המיקצועיות שלה. יחידת הימ”מ לעומת זאת הוקמה ללוחמה בטרור. לכן ניתן לשאול האם ההחלטה לתת למטכ”ל (“היחידה”) לבצע את המשימה היתה משיקול אמוציונלי וריגשי משום שמקבלי ההחלטה היו מיוצאי היחידה? האם בכך לא היה בכדי לגזור את דינם של נחשון החטוף ולוחמי “היחידה”. משמעות לקיחת האחריות. יצחק רבין נודע בכך שאהב לקבל החלטות לבד ולהוביל. זכורות מילותיו לאחר בחירות 1992: “אני אנווט”, “אני אקבע”. רבין קיבל את ההחלטות לבד וגם לאחר שהחלטתו הובילה לכישלון המשמעות של לקיחת האחריות שלו היתה בעצם פשוטה: אני אחראי, אני אשם וממשיכים הלאה.האם משמעותה של לקיחת אחריות היא אני אשם וזהו? נכון שמבחינה ציבורית הציבור יודע מי אשם אך האם לא נכון לתבוע שמעתה ישונו הנהלים? שקבלת ההחלטות תהיה לא רק על ידי אדם אחד, יהיה מוכשר ככל שיהיה?לסיכום: לדעתי מי שצריך לבצע משימות הוא מי שמוכשר לכך, גם אם הוא ייכשל.
בתחום קבלת ההחלטות, אלה חייבות להיות מקובלות על ידי מספר אנשים ולא יחיד.