איזהו השיר?…. שיר כמקור השראה – שבוע 36
פורסם על ידי: יובל עילם
מי שקרוב לעולם הספורט יודע שספורטאים רבים מתחברים לאוזניות ולשירים שמשפיעים עליהם ועוזרים להם להפיק מעצמם את המיטב!מדי יום אני מקשיב בזמן הרכיבה שלי על האופניים (כמובן לא באוזניות משום שזה אסור) לשירים שעושים לי טוב (אפליקציית 103 – שבת עברית). עושה טוב בלב ונותן השראה.השבוע נתקלתי בפרויקט מקסים: “שורות של מעלה” שבו מאה אנשים בוחרים שורה מתוך שיר ששימש להם מקור השראה.
ממליץ בחום להיכנס לכאן:
מה הם מקורות ההשראה שלי? רבים מהם של חברי יורם טהרלב שהשפיע עליי מאוד לפני הגיוס ברצון להגיע לצנחנים (גבעת התחמושת, שירו של צנחן), שירי הטבע והאהבה הנפלאים שלו והשירים על הארץ וההיסטוריה שלה. אחד השירים שנוגע בי כל פעם במיוחד, קשור לסיפור מיוחד על נתינה שכתב יורם בהשראת חוויה מיוחדת שראה מול עיניו בשנת 1945: ב-25.10 פרצו לוחמי הפלמ”ח לשחרר את המעפילים שהוחזקו במחנה עתלית. חלק מהמעפילים הצליח לחמוק מהבריטים, טיפס על הכרמל והגיע לקיבוץ יגור (שם נולד וגר הילד יורם טהרלב).הצבא הבריטי מיהר לנסות ולאסור אותם אך אנשי המשק מצויידים במקלות, לא נתנו לבריטים להתקרב לעולים, משכו אותם בכוח אל תוך חצר הקיבוץ והסתירו אותם. הם נשארו להתארח בקיבוץ במשך כחודשיים ואז הועברו למקומות אחרים בארץ. (מתוך ספרו הנפלא של יורם טהרלב: “אין כבר דרך חזרה”).יורם כתב את שירו: “צל ומי באר”:
“בימים אשר כאלה, מחכים עד בוא הליל, מחכים לצעדים קרבים. לא סוגרים את הבריח, לא עוצמים את העיניים, בימים כאלה מקשיבים”
והמילים החזקות שהן השראה עבורי:
“מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר”.
הנה השיר הנפלא שהלחין: לוי שער למילותיו של יורם טהרלב:
אפרופו נתינה: לאורך השנים הגיעו אליי קרוב למאתיים בני נוער נפלאים שידם אינה משגת מלשלם עבור הפעילות שלנו.הזכות שלנו היא לתת להם. אחד מהם בשם ע. שהגיע מאוכלוסייה מוחלשת, עבר את התוכנית שלנו לאורך שנתיים, התקבל לסיירת מטכ”ל ושירת בה כלוחם.
זכות שלנו לתת.חג הסוכות יכול להזכיר לנו את ערך הנתינה, אירוח והכנסת אורחים וגם אחרי סוכות…
הקדישו מדי יום זמן להשראה, הנאה ושמחה דרך השירים שלכם!
מה השיר שלך? אשמח לגלות ולשמוע.
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
