פורסם על ידי: יובל עילם
סיפור 1⃣ לפני כמה אימונים לקחתי את ה”יהלומים” (בני הנוער הנפלאים שתחת ידיי) ל”ליטוש” וטיפוס על קיר בגובה 2.5 מטר.
בצבא יהיה עליהם לטפס על קיר בגובה 1.80 מטר במסלול המכשולים אז “גבוה באימונים, אפשרי בצבא…”
הם החלו לנסות לטפס בעזרת הטכניקה שהוסברה.
חלק הצליחו בהתחלה וחלק לא. אחד מאלה בשם גיא (שם בדוי) שלא הצליח פלט לעברי: “אני נמוך מדי”.
נתתי לו מבט והוא הבין שרחמים הוא לא יקבל ממני. “תמשיך עד שתצליח!” אמרתי לו. ראיתי שהוא יכול אם רק ינסה עוד.
עברו עוד כמה ניסיונות בהם הוא נתקל בקיר ונעצר עד ש…גבר עליו והצליח!
בסיום האימון חיבקתי אותו ואמרתי לו בלחש: “לעולם אל תשכח את השיעור הזה”.
גיא היה השנה בערב לזכרו של סרן ניר פורז ז”ל שנפל כמפקד צוות בסיירת מטכ”ל בניסיון החילוץ של נחשון וקסמן ז”ל.
ולכן הוספתי ואמרתי לו: “לפני 30 שנה בדיוק ניר פורז התאמן כאן בידיים שלי. הוא מעולם לא ויתר ואתה גבוה ממנו בראש!”
גיא הבין, הפנים ולמד את השיעור.
סיפור 2⃣ בהרצאה ששמעתי לפני כחודש של נח הרץ,
טייס חיל האוויר שנפל בשבי הסורי ואשר עליה סיפרתי לפני כשבועיים סיפר נח שחיל האוויר ספג מכות קשות מאוד במלחמת יום הכיפורים.
מי שמכיר את מבצע “מוקד” במלחמת ששת הימים יודע איזה ניצחון טוטאלי היה לנו ולחיל האוויר בפרט והנה שש שנים אחרי והמטוסים מופלים,
טייסים נהרגים (אחד מהם מעוז פורז ז”ל אביו של ניר שהיה אז בן שנתיים! נפל ביום האחרון של המלחמה), חלקם נופלים בשבי.
מכות קשות מאוד לחייל שזכה לתהילה והצלחה אדירה לא מזמן.
כאן נמדדים הלוחמים והם וכל צוותי הקרקע לא ויתרו ונלחמו עד לניצחון.
נח הרץ חזר בהרצאה שוב ושוב על המשפט מתוך השיר:
“את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק” כתב עודד פלדמן ללחן של יאיר רוזנבלום:
הסבר קצר לטובת הצעירים מבין הקוראים: טיסות מתבצעות במבנה בן 2, 4 או יותר מטוסים
כל מטוס מקבל מספר במבנה.
כשכתוב בשיר “הלך” הכוונה שהמטוס נפגע והטייס/ים שבו נהרגו, נפצעו או נפלו בשבי המצרי או הסורי.
שניים ממבנה חרדל – הלך
ארבע ממבנה אגוז – הלך
כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים
שמנגן ומנגן ומנגן,
וכפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות,
*…מפני שאת המנגינה הזאת…
אי אפשר להפסיק*
סיפור 3⃣ אתמול נפגשתי עם האלוף מוטי אלמוז, ראש אכ”א (אגף כוח אדם).
מזה 30 שנה אני כותב מכתבים לאלופים בצבא בכדי לשפר לטובה את הגישה למתגייסים. פה ושם תגובה והתייחסות.
חברים אמרו לי: “עזוב” אבל אני ממשיך ולא מוותר במטרה לפעול לטובת הנוער וגם בכדי ליצור שת”פ ראוי והכרה בחשיבות הגדולה של החינוך הבלתי פורמלי.
זו משימה שיש בה שליחות ואם אני לא מוותר ל”גיא” (מהסיפור ה-1) כך גם לעצמי!
כל אחד ואחת מאיתנו עם הקירות המאתגרים שלו!
נחישות היא מילת מפתח בהצלחה בצבא ובכלל בחיים!
כשהגלים מתגברים – החזקים מתגלים!
Never give up
המלצה לספר: המעז מנצח כתב חיים נדל
יצא לאור ע”י הוצאת מודן ומשרד הביטחון.
ספר מצויין על המבצעים הנועזים של צה”ל אחרי מלחמת ששת הימים עם השראה לערכי המצויינות וההעזה.
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש