פורסם על ידי: יובל עילם
הטור המצולם:
על פי מחקרים, על מה מצטערים אנשים רבים כשהם נמצאים על סף המוות?
התשובה: על מה שלא עשו!
סיפור 1️⃣: אני עוד לא מוכן/ה.
מדי יום אני מדבר עם בוגרים ובוגרות שלי מגיל 19 ועד לגיל 52. אני כידוע חסיד ההכנה לקראת אירועים חשובים בחיים אבל…
אקח לדוגמה את אחת הדילמות שנתקלתי בהן לאחרונה:
לפני כשבוע, שוחחתי עם בוגר יקר שלי (בן 30), דיברנו על החיים וגם שאלתי אותו על הקמת משפחה.
הוא אמר לי שהוא עדיין לא מרגיש מוכן מבחינה כלכלית. הקשבתי ואני מקשיב לאנשים רבים כמוהו שנמנעים מלפעול.
החששות והפחדים שלעיתים מגובים בהסברים משכנעים. משכנעים אבל מותירים את האנשים במקום שהוא ככל הנראה פחות טוב מזה שהם יכלו להיות בו.
אז למען כולם אני רוצה לתת דוגמה ולספר סיפור שקרה לי באמת. סיפור מטורף.
סיפור 2️⃣: דייט באוהיו.
לפני כשבועיים הגעתי לאימון עם מעיל גשם שעליו כתוב “OHIO university”.
החניכים התבוננו בו ואמרתי להם שאני עוד אספר להם מה עומד מאחורי סיפור המעיל…
אלון אחד החניכים אמר לי: “עושה רושם שזה שווה שישי לנפש”. אז הנה!
חורף 2003, בדיוק לפני 18 שנה (ח”י שנים). טסתי לארה”ב לבקר את אימי שגרה אז באזור בוסטון.
באותה עת גם חיפשתי להכיר בחורה. כחלק מהניסיון להכיר הייתי באתרי הכרויות.
הגעתי לארה”ב, למחרת הצצתי באתר “jdate” והנה אני רואה בחורה מקסימה בשם יעל (שם בדוי) שגרה ב…ארה”ב. ליתר דיוק במדינת אוהיו.
כבר כמעט ויתרתי משום שחיפשתי בחורה מישראל. שלחתי לה פנייה והתחלנו להתכתב. מסתבר שהיא בת למשפחה ישראלית ומתכוננת לעלות לישראל.
אחרי התכתבות עברנו לשוחח בטלפון והייתה שיחה טובה ומהנה.
מה עושים? איך ממשיכים? בדקתי את המרחק ביננו – 2,000 ק”מ. לנסוע מרחק כזה וחזור? בדקתי טיסות. הטיסה בעלות 600$.
(שער הדולר אז קרוב ל-5 ש”ח…:).
עכשיו הדילמה: לטוס 2,000 ק”מ, להוציא (או להשקיע) 3,000 ש”ח והכל על בליינד דייט?
ואם זה יעבוד, מה אני עושה? שותה איתה קפה וחוזר לבוסטון?
רגע רגע אחד.
קודם כל החלטתי שאני פועל לפי המוטו: “המעז מנצח”. עכשיו ממשיכים הלאה.
סיכמנו שהיא תחכה לי בשדה התעופה ואם נמצא חן אחד בעיני השנייה ניסע אליה הביתה למשך שבוע. היא גרה עם הוריה…
עכשיו תחשבו על הסיטואציה: בליינד דייט מרחק 2,000 ק”מ, 3,000 ש”ח, מקום זר ושבוע בבית ההורים. פסיכי לא? לא!
זה אומר לקפוץ למים, להעז, לחיות בהווה ובעיקר לחיות בעוצמה!
נסעתי, הגעתי והיה אחלה שבוע. אחרי חודש היא באה לבקר אותי וביולי עלתה לישראל. היינו יחד כחודש, זה לא עבד ונפרדנו.
אגב, כשביקרתי אצלה באוהיו בבקרים היא למדה באוניברסיטת אוהיו ואני ישבתי בקפיטריה, כתבתי ונהניתי מהאווירה.
בחוץ היה קור כלבים והחלטתי שגם נחמד שתישאר לי מזכרת, נכנסתי לחנות הסמוכה ורכשתי מעיל גשם מחמם ועליו הכיתוב:
“OHIO university”…😉
המעיל הזה הוא תזכורת בשבילי לאומץ, העזה, לקפוץ למים ולחיות בעוצמה!
וכעת אולי גם בשבילכם! בזוגיות, בעסקים ובכל תחום.
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש