היום הכי משמעותי בחיים - שבוע 227
פורסם על ידי: יובל עילם
הטור המצולם:
בחירת נשיא, ממשלה חדשה, זכייה באליפות בכדורגל או זכייה בגביע המדינה.
רובנו היינו עסוקים בחלק מהנושאים או בכולם, אבל האמת היא שלרובנו אין שום השפעה על התוצאות שלהם…
איפה אנחנו כן יכולים להשפיע?
על עצמנו, ועל זה הטור הנוכחי!
היום בדיוק לפני עשר שנים הפכתי לאבא.
מיובל עילם הפכתי לאבא של יואב.
הטור הזה מוקדש ליואב היקר שלימד אותי מה זו אהבה.
סיפור 1️⃣: איך אתה רווק?
מילים משנות מציאות.
לאורך שנים הייתי קורא לחניכים שלי – הילדים שלי.
פותח משפט: “יש לי ילד שיש לו דילמה”.
בדייטים האינסופיים שהיו לי סיפרתי בגאווה על “הילד ההוא” ו”הילד הזה”, עד שיום אחד פגשתי מישהי ששאלה: “איך זה שאתה רווק? אתה כל הזמן מספר על הילדים שלך!”.
האסימון נפל.
תפסתי את עצמי וחשבתי: “מה קורה כאן?”. עבדתי על עצמי כל הזמן!
כמו מישהו שיש לו כרס וכל פעם הוא מכניס את הבטן בשביל תמונה, ואחר כך הוא גם מאמין לתמונה הזאת ומתעלם מהמציאות.
כשאתה עוסק בחינוך מכל הלב, קל מאוד לרמות את עצמך.
אתה זוכה להערכה שלוש פעמים בשבוע, עוסק בחינוך, לכאורה יש לך ילדים…
ההערה של אותה בחורה העירה אותי משנתי הדוגמטית (כמו שאמר הפילוסוף עמנואל קאנט לפילוסוף דיוויד יום).
התעוררתי והתחלתי לפעול.
סיפור 2️⃣: מודעות.
סיפור א’: זוכרים את הסיפור הנפלא בספר שמואל ב’ פרקים י”א-י”ב על דוד המלך, בת שבע ונתן הנביא?
לטובת מי שאינו זוכר:
דוד המלך רואה מגג ארמונו את בת שבע מתרחצת, מזמין אותה אליו, שוכב עימה והיא הרה לו.
כל זאת בשעה שבעלה, אוריה החתי, נמצא הרחק, במלחמה מול בני עמון.
כדי להסתיר את מעשהו גורם דוד למותו של אוריה במלחמה, ואז נושא את בת שבע לאישה.
אחד משיאי המעשה הוא תוכחתו הקשה של נתן הנביא אל דוד, הידועה כמשל “כבשת הרש”.
נתן מספר לדוד על אדם בשם רש, שלו הייתה כבשה אחת ועל איש עשיר שלו היו אלף כבשים, והוא חמד את הכבשה היחידה של רש.
נתן שואל את דוד מה דעתו על כך ודוד עונה:
“מות יומת האיש”.
ואז נתן הנביא עונה לו: “אתה האיש!”.
סיפור ב’ מימינו: חבר שלי אריה מליניאק סיפר לי על חבר שלו, שעבר מדייט לדייט ופסל את כולן.
אריה אמר לו: “אתה יודע מה משותף לכל הבנות שאתה פוסל?”.
החבר שאל: “מה?”.
אריה ענה לו: “אתה!”.
(אם זה עושה לכם אסוציאציות פוליטיות אין בעיה 😉).
הגמל לא רואה את הדבשת שלו.
לפעמים צריך אמא, אבא או חבר שיאירו את עינינו.
סיפור 3️⃣: המשפט שהדליק.
לפני שנים דיברתי עם חברי ליאור כרמיאלי ז”ל, על הרגע הגדול והמשמעותי בחיינו.
דיברנו על סיום מסלול ב-669, תארים אקדמיים ואז ליאור אמר לי: “הכל מתחוור כשנולד לך ילד”.
לקח לי קצת זמן להבין ולהסכים.
קרוב לשנתי ה-40 ישבתי עם אימי היקרה על כוס קפה במרפסת והיא אמרה לי: “עוד מעט אתה בן 40, אתה לא רוצה להקים משפחה?”.
עניתי לה: “לא”.
היא הייתה מאוכזבת ומופתעת ואני מיהרתי להשיב לה:
“אני אומר שאני רוצה אבל בפועל לא עושה הרבה. מדלג מדייט לדייט ונשאר לבד. כשאחליט שאני באמת רוצה זה יקרה”.
ואז היא אמרה לי את המשפט: “אתה לא מתאר לעצמך איזה אושר זה להחזיק את הילד שלך בידיים!”.
זה נגע בי, סקרן והדליק אותי.
אני אבא עשר שנים, ובכל פעם שאני מחבק ומחזיק בידיים את יואב, נגה וגדעון אני נזכר במשפט הזה וכמה שהיא צדקה!
סיפור 4️⃣: תודה.
הורים רבים משקיעים את נשמתם בילדיהם ולא זוכים להכרת תודה.
השקעה בילדים דורשת המון!
המון אנרגיות ומשאבים וכרוכה בדאגה ובמעורבות רבה.
הסיפור הבא מוקדש לכל ההורים ולכל מי שעוסק בנתינה:
המנהיג הטורקי אטאטורק עשה שינויים אדירים בטורקיה ונחשב לאבי האומה הטורקית.
לפני מותו בגיל צעיר פנה אליו חברו ואמר לו: “תראה מה עשית בשביל העם הטורקי שלא יודע להוקיר תודה”.
אטאטורק ענה לו: “גנן שמטפח את גינתו ובה פרחים נהדרים, לא מצפה שהם יוקירו לו תודה, אך מעצם פריחתם הוא מקבל את תודתו!”.
אז יואבי אהובי היקר, תודה לך שהפכת אותי לראשונה לאבא ושלימדת אותי מה היא אהבת אין קץ.
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
