“המורה, בבקשה תן לי תקווה” – שבוע 147
פורסם על ידי: יובל עילם
כששואלים אותי אנשים “על המצב במדינה” אני תמיד חוזר כמו קאטו הזקן על המשפט “הכל מתחיל ונגמר בחינוך”, אני תמיד חוזר לבסיס שלנו ומה הם הערכים שצריכים להנחות אותנו ומשם תמיד לחינוך! חינוך בבית ובבית הספר!
זו לא תחילתה של בדיחה… אלברט איינשטיין, מייקל ג’ורדן, ובטהובן לומדים בכיתה ד’. כל אחד גאון פוטנציאלי בתחומו. האם בית הספר קידם אותם? האם הם הצליחו בזכות בית ספר או למרות בית ספר?
בואו נתקדם. שלושה ספורטאי על: קרל לואיס (רץ אגדי לריצות קצרות), סרגיי בובקה (קופץ אגדי לגובה עם מוט) והיילה גבריסלאסי (רץ אגדי למרחקים ארוכים) לומדים באותה כיתה. האם הם הצליחו בזכות בית ספר או למרות בית ספר?
סיפור 1⃣
“ברחובות שלנו יש קסם מיוחד
זה לא מפריע רק אם אתה לבד
כשאתה לבד הכל נראה גדול
הכוכבים למעלה לא רוצים ליפול”.
(מתוך השיר “ברחובות שלנו”).
https://www.youtube.com/vruclqcznzc
נשמע מוכר? מזהים את הכותב?
אז הכותב, הסולן ומנהיג הלהקה המבצעת נקרא כמה שנים קודם לכן בהיותו תלמיד על ידי מנהל בית הספר אליאנס (מפאר מערכת החינוך בתל אביב ובישראל), שזימן אותו ואת הוריו ואמר לו בנוכחות הוריו, יוסי ואביבה, שאין לו עתיד. אז הוא אמר! והנער ש”אין לו עתיד” הפך לאחד האמנים המוכשרים והבולטים בתרבות הישראלית!
אז אולי יובל בנאי לא התאים בסוף שנות ה-70 למה שלימדו בתיכון אליאנס, אז מכאן לבוא ולשים תוית “לא יוצלח” ובעצם להטיל בנפש הנער תחושת כישלון, הדרך ארוכה! לטעמי אסור בתכלית האיסור לעשות דבר כזה! בטח ובטח לא לאיש חינוך!
סיפור 2⃣ ד”ר סיני הישראלי ומימד הזמן. כמו דיאטה כך בחינוך – תוצאות אמיתיות נמדדות לאורך זמן! לא הוקוס פוקוס של מופע, סדנה או קורס אלא מימד הזמן.
ב-1974 כשהייתי בכיתה ד’ זכיתי להכיר את סיני, מורה לחינוך גופני שהיה ה-מורה שלי לחיים ושל אלפי תלמידים ביסודי ובאקדמיה. לפני שבוע חגג סיני יום הולדת 70 והיה מרגש לראות תגובות וברכות בפייסבוק מתלמידיו הרבים.
איך סיני עשה זאת? בדוגמה אישית, בסמכות ובהשקעה מטורפת!
סיפור קטן לדוגמה: בכיתה ז’ הגענו ליכולת לרוץ חמישה ק”מ. לילדים בני 12 לרוץ מרחק כזה ומחוץ לשטח בית ספר תרם רבות לביטחון העצמי! סיני הוביל אותנו בראש וכך את הכיתות האחרות בשיעורים הבאים! מופת של דוגמה אישית!
לאנשי חינוך יש כוח עצום!
הילדים של פעם הפכו להורים, לסבים ולסבתות. חלקם גדלו תחת האמונה שבאמת מי שלא “חרשן” ואין לו קליטה מעולה למתמטיקה, מדעים ושפות, אין לו עתיד!
גם המנהלים והמורות של היום גדלו תחת דור שבאמת האמין שללא תעודת בגרות אין עתיד.
דור שהאמין ש”חרישה” וציונים הם המפתח להצלחה ולביטחון כלכלי בעתיד. לו רק המנהל של יובל בנאי ורבים אחרים היו מכירים ומיישמים כמו ד”ר סיני הישראלי את מילותיה של ב. בילינגס:
“ידידי, אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד, הייתי נותן לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך. אז היית נוכח לדעת עד כמה הינך אדם מיוחד במינו”.
צירפתי תמונה של ספר ילדים נפלא: “אולי” שמדבר על הצורך להכיר ביכולות המופלאות שיש בכל אחד מאיתנו!
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
