הר תבור – על אהבה, בריאות ומצויינות – שבוע 19
פורסם על ידי: יובל עילם
סיפור ראשון
תיכון ידוע ברעננה. אני עומד מול מול שיכבה שלמה
ומעביר הרצאה על הצבת מטרות והצלחה בחיים. בתחילת ההרצאה אני שואל: “בהרמת יד, מי רוצה להצליח בחיים?” כולם מרימים יד. אז אני מבקש שני מתנדבים לבמה…
אף אחד/אחת לא מרים יד. הם לא הפנימו את המשפט “המעז מנצח”…לבסוף שניים מתנדבים. אני מבקש מהם לספר במשך דקה דברים טובים על עצמם.
דממה, הם נבוכים מאוד, שותקים, מביטים אלי ומבקשים לרדת מהבמה. שניהם נראים כמרשימים ביותר. אני לא מוותר ולבסוף הם מדברים. הבחור נעצר אחרי “אני טוב במתמטיקה” והבחורה הצליחה לספר שהיא אחראית וחברה טובה. זהו!
כשביקשתי מהם לספר דברים רעים על עצמם, הם חייכו, משימה קלה… ומייד פצחו ברשימה ארוכה מאוד. מוכר לך?
בספר אהבה רפואה וניסים (הוצאת כתר) מספר וממחיש מחקרית ד”ר סיגל (רופא נודע ומצליח מאוד) את הקשר בין גוף נפש ולטענתו מחלות רבות מקורן בילדות ובחוסר אהבה.
אגב, המחנכים שלהם ישבו בשורה הראשונה, הבטתי אליהם ואמרתי להם: “לטיפולכם!”
סיפור שני
זה היה באחד הטיולים שליויתי כחובש אחרי השיחרור. טיפסנו על הר תבור המיוחד כל כך ואת המנוחה ניצלה המדריכה בכדי לפתוח את הספר “בית אבי” מאת יגאל אלון (הוצאת הקיבוץ המאוחד)
היא בחרה לצטט את אלון שכתב על הר תבור: * “אולי יש יפים ממנו, אך אין יפים כמוהו”*
בעבודתי יצא לי להכיר אלפי חניכים והורים ותהיתי לא פעם איך היינו נראים ומתקשרים לו רק היינו רואים את היופי האמיתי שבנו ובילדים שלנו ואוהבים את עצמנו ואותם כפי שהם?
איך היו נראות מערכות היחסים בין אדם לבין חברו לו רק היינו מאמצים את המשפט הנפלא של יגאל אלון.
הורים שאינם רואים את היופי והיחוד של ילדיהם משום שהם מאוכזבים בגלל ציון כזה או אחר או ציפיה שיילכו בדרכם או בדרך כזו או אחרת. כשמולם ניצבים במלוא תיפארתם ילדם עם היופי המיוחד לו/לה!
לטעמי הכל מתחיל במבט מול המראה וביכולת שלנו לקבל את עצמנו, לאהוב את עצמנו ולראות את הייחוד שבנו – שם הכל מתחיל! לו רק היינו יודעים להכיר בערכנו!
בדיוק לפני שש שנים נולד יואב (בתמונה), בני הבכור. רבים אמרו לי: “נו, יש לך יורש שיילך בדרכך?!”
עניתי להם: לא ממש. אם יתאים ובעיקר ירצה – זה יהיה נהדר אבל האמת היא שקודם כל לי יש שני אתגרים:
1. לשים אותו (ואת שני ילדיי הנוספים) בראש סדר העדיפויות מבחינת הזמן שלי.
2. לאהוב, להיות בשבילו ולתת לו כל מה שיש לי ושאני יודע.
3. לתת לו כלים להצלחה בחיים.
השבוע לימדתי את יואב לרכוב על אופניו ללא גלגלי עזר. הוא החזיק את הכידון ובחר את הדרך. אני תמכתי מאחור, עודדתי, שיבחתי, הדרכתי ותמכתי בו לקום כשנפל!
ומה אני רוצה, מצפה ממנו?
1. יהיה אדם טוב – מענטש*.
2. שינסה להגשים את עצמו בכיוון שיעניין אותו
אגב, מה היה קורה איתך בעליה לבמה בסיפור הראשון? קדימה לנסות לתת נאום בן דקה, מותר להתכונן…:)
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
