חומות של תקווה – שבוע 143
פורסם על ידי: יובל עילם
אז הגיעו “אחרי החגים”! חודש שבו אנחנו לא יודעים מתי זו תחילת השבוע, מתי סופו? ארוחות, פתאום הרבה יותר זמן משפחה והרבה יותר זמן ללא משפחה…
בחרתי הפעם לדבר על אתגר ההסתגלות למצב חדש. לפני עשר שנים כתבתי ראשי פרקים לסמסטר שלם של לימודים מתוך הסרט שבעיניי נחשב לגדול והחשוב מכולם: “חומות של תקווה” בכיכובם של טים רובינס ומורגן פרימן.
החיים מזמנים לנו אתגרים רבים והאתגר שלנו הוא להיות פתוחים וגמישים.
3000 מכשולים בתחרויות אתלטיקה ישנם שני מירוצים שהם לכאורה דומים: ריצת 3000 מטר וריצת 3000 מטר מכשולים. אנשי מקצוע יודעים לומר שמדובר בשתי ריצות שונות לחלוטין. אומנם מרכיב הסבולת לב-ריאה דומיננטי בשתי הריצות ובכל זאת קיים שוני רב.
ריצת 3000 מטר זו הריצה הרגילה בה הדופק נשמר די קבוע כל הריצה עד לפיניש בסיום. 3000 מטר
מכשולים לעומת זאת היא כמו תקופת החגים, רצים קצת ואז מכשול, שוב רצים והפעם מכשול מים מאתגר.
ריצות כאלה “משגעות” את הגוף ששואף להומיאוסתזיס כלומר לאיזון ויציבות בחומרים הזורמים בו. יצאנו מתקופת החגים אבל החיים מזמנים לנו כל הזמן אירועים של יציאה מהשגרה והשאלה היא איך אנו מגיבים אליהם והאם אנחנו מתכוננים אליהם?
“ממוסד” – באחת הסצנות החשובות בעיניי בסרט, “הפרלמנט” מתנהל בראשות רד (מורגן פרימן) והנושא הוא ברוקס הזקן.
ברוקס השתחרר מהכלא אחרי 50 שנה לא לפני שאיים לרצוח את חברו הייווד בכדי שימשיכו לתת לו להיות בכלא. הוא לא מימש את איומו, השתחרר אך לא הצליח להסתגל.
ברוקס יצא ממקום בטוח שבו היתה לו שגרה קבועה, מעמד, יחס למציאות חדשה ללא שום קרקע בטוחה. רד מדבר על על המושג להיות ממוסד. אתם מוזמנים לקרוא את הקטע הנפלא באנגלית ואז לצפות בוידיאו של הסצנה הזו.
חומות של תקווה
I just don’t understand what happened in there, That’s all.
The old man’s as crazy as a rat in a tin shithouse.
Oh, Heywood, that’s enough out of you.
I heard he had you shitting in your pants.
Fuck you!
Would you knock it off?
Brooks ain’t no bug.
He’s just…
He’s just institutionalized.
Institutionalized, my ass.
The man’s been in here 50 years, Heywood. 50 years.
This is all he knows.
In here, he’s an important man.
He’s an educated man.
Outside, he’s nothing.
Just a used-up con with arthritis in both hands.
Probably couldn’t get a library card if he tried.
You know what I’m trying to say?
Red, I do believe you’re talking out of your ass.
You believe whatever you want, Floyd.
But I’m telling you, these walls are funny.
First you hate ’em… then you get used to ’em.
Enough time passes… you get so you depend on ’em.
That’s institutionalized.
Shit.
You can never get like that.
Oh, yeah?
Say that when you’ve been here as long as Brooks has.
Goddamn right.
They send you here for life.
That’s exactly what they take.
The part that counts, anyway.
תרגום:
אני פשוט לא מבין מה קרה שם, זה הכל.
הזקן משוגע כמו עכברוש במכונית פח.
הייווד, זה מספיק ממך.
שמעתי שהוא חירבן לך במכנסיים.
לך תזדיין!
אולי תפסיקו עם זה?
ברוקס לא באג.
הוא פשוט…
הוא פשוט ממוסד.
ממוסד, בתחת שלי.
האיש היה כאן 50 שנים, הייווד 50 שנים.
זה כל מה שהוא יודע.
כאן הוא אדם חשוב.
הוא איש משכיל.
בחוץ, הוא כלום.
פשוט חרך משומש עם דלקת פרקים בשתי ידיים.
כנראה שלא יכול להשיג כרטיס לספרייה אם ינסה.
אתה יודע מה אני מנסה לומר?
רד, אני מאמין שאתה מדבר מתוך התחת שלך.
אתה מאמין לכל מה שאתה רוצה, פלויד.
אבל אני אומר לך, הקירות האלה מצחיקים.
ראשית אתה שונא אותם … אחר כך אתה מתרגל אליהם.
מספיק זמן עובר … אתה מקבל את זה שאתה תלוי בהם.
זה ממוסד.
חרא.
אתה אף פעם לא יכול להסתדר ככה.
הו כן?
תגיד את זה כשתהיה כאן כמו שברוקס היה.
צודק לגמרי.
הם שולחים אותך לכאן לכל החיים.
זה בדיוק מה שהם לוקחים.
את החלק שקובע, בכל מקרה.
הנה קטע הוידיאו:
סיכום: כמה מאיתנו נמצאים תחת חומות? של מערכת החינוך? זוגיות? עבודה? כמה מאיתנו מקריבים את חיינו וחיי האהובים עלינו ונשארים מאחורי החומות? כשהתקווה נמצאת בצד השני! תקווה לא הבטחה!
כמה מאיתנו “ממוסדים” ומסרבים לקבל עצות, רעיונות מכל אחד? אתגר גדול הוא להקשיב למי שצעיר ממך, שרחוק מהידע, מהניסיון ומהדרגה שלך ולפעול בהתאם!
בין מרכיבי הכושר הגופני גמישות איננה תכונה מובילה בחיים. לפניה נמצאת סבולת לב-ריאה, כוח ועוד (יש לפחות 14 מרכיבים) אך בחיים עצמם ובעיקר במאה ה-21 גמישות ויכולת הסתגלות היא אולי התכונה החשובה מכולן בדיוק כפי שטען במאה ה-19 דארווין!
המשפט הנפלא של דארוין:
“It Is Not the Strongest of the Species that Survives But the Most Adaptable”
בעיני מילת המפתח במשפט העוצמתי הזה היא:
Adaptable, Adaptable, Adaptable
כל הסיפור הוא על גמישות!!! גמישות מחשבתית.
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
