חפרא ד’פסחא – שבוע 61

פורסם על ידי: יובל עילם 

מה ללבוש? איפה יישבו הדודה והדוד? מתי נצא לדרך? כעת השעה 16:00, קצת לפני הסדר.

לא זמן שאני אחפור. בחיים צריך לדעת מה להגיד, בעיקר מתי ורצוי משהו שלא יגרום לך פדיחה…
אז הפעם סיפור קצר שכולו דוגמא שאפשר גם לספר אחרי האוכל בליל הסדר ובכלל לחיים!
לפני שנים רבות, אחרי השחרור מהצבא ליויתי טיולים בתור חובש.

“זכיתי” לשמוע מדריכות בתי ספר שדה שמתעקשות לספר לנוער על כל “שיח,

אבן ובעל חי” שבדרך והכל תוך כדי “חפירה עמוקה”. והנה באחד הטיולים, אנחנו הולכים רבע שעה ואז יושבים רבע שעה

והיא חופרת ומרוצה מעצמה על הידע הרב שלה כשכולם נרדמים…

באחת העצירות היא פותחת:

“אם תסתכלו רחוק (זה היה באמת רחוק) תוכלו לראות יעל על שביל עיזים.
כאן היא החלה לחפור על היעל, הקרניים שלה, המאפיינים שלה ועוד ועוד. אני הבטתי משועמם לכיוון…”

ואז התרחש אירוע “היסטורי” ששינה לגמרי את הטיול והנוהל של הולכים ’15, “חופרים” ’15.

זה היה רגע מכונן ונפלא באותו טיול מה שקרה זה שאחרי ’10 חפירה היעל הממזרה הזו פרשה כנפיים ועפה…

כן, כן, פרשה כנפיים ועפה לה…ואני משתדל (לא תמיד מצליח ) לזכור טוב טוב את לקחי הסיפור שבת שלום, חג שמח, שקט ורגוע  

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש