“כי אבא שלי הוא הכי בעולם…” – על אומץ, שלוה ותבונה! – שבוע 16
פורסם על ידי: יובל עילם
“יובל, טל”צ רוצה לדבר איתך”, אמרה לי פקידת המבצעים בטלפון (טל”צ הוא טל צבי, מפקד 669 בזמן ההוא. לרוב אין אינטראקציה ישירה בין מפקד יחידה ללוחמים).
מה? אני תוהה על מה ולמה? עשיתי משהו חמור? אני מנסה להיזכר…
נכנס אליו. הוא לא מחכה הרבה ופונה אלי: “מח”א (מפקד חיל האויר) התקשר אלי וביקש שאדבר איתך בקשר לאביך!” (האלוף לפידות ואבי גדלו יחד בכפר-סבא) אני מופתע מאוד אך מקשיב. טל”צ מדבר ואני מקשיב.
היתה זו תקופה ארוכה של נתק שאני יזמתי בשל כעס על אבי. לא הזמנתי אותו לסיום מסלול (הוריי גרושים מגיל 12 כך שבעצם מדובר על נתק מלא).
בחור צעיר בן 20 מלא גאוה, עקרונות ברזל לא גמישים. ויושב ועלאק מקשיב. פגוע, כעוס, נוקם. ממקומות כאלה אין תצפית ואופציה לחמלה ולרוך…
שנתיים נוספות של נתק…ואחרי השיחרור החלטתי לחדש את הקשר ביננו רק בכדי לנתק שוב, הפעם לעשר שנים!!! מה קרה אחרי עשר שנים? קודם ניכנס לסיפור חשוב ואז אחזור אלי.
סיפור מלמד על תיקון: זה היה יום חופש מלימודים, האב לקח את בנו בן החמש למשרד והבן השתעמם. מה נעשה איתו חשב האב? והנה נחה עינו על עיתון ועליו תמונה גדולה של העולם.
האב חייך לעצמו, גזר את התמונה לחלקים קטנים רבים, עירבב ואז ביקש מבנו להרכיב מחדש את הפזל ולהדביק.
“כעת יהיה לי שקט לחצי שעה” כך חשב…
הילד קיבל את המשימה ואחרי חמש דקות החזיר לאביו המופתע כשהמפה שלמה.
איך עשית את זה? אמר האב? פשוט מאוד ענה הילד היצירתי! בצד השני היתה תמונה של איש. הרכבתי את התמונה של האיש! תיקנתי את האיש וכך תיקנתי את העולם!…
100% מההורים רוצים בטובת ילדיהם! אך אף אחד מאיתנו וגם ההורים שלנו לא למד בשום בית ספר איך לעשות את זה מושלם ומכאן הדרך לטעויות קצרה.
אפשר לנסות (לשווא) לתקן את ההורים שלנו או..
לעבוד ולתקן את זוית הראיה שלנו! לגלות גמישות ופתיחות וחוכמה!
חוזר לסיפור שלי: אחרי עשור של נתק, היו לי שיחות עם רונית ורפי אגסי (ששני בניהם המופלאים רן ויובל היו חניכיי). בעדינות חילחלה בי התובנה שבנקמה שלי באבי אני פוגע לא רק בו… כפי שמצווה הדיבר החמישי: “כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך”
למדתי לקבל, להכיל, לסלוח לו ולעצמי. למדתי גם לאהוב אותו ולהעריך. מאז הקשר טוב והשבוע גם ציינו לו יום הולדת 84 💪
אישית ואפרופו הפתיח כאן למעלה, המטרה הכי חשובה בחיי היא להיות: האבא הכי טוב שאני יכול להיות!
אני מקדיש את הדברים באהבה לחמש נשים מופלאות ויקרות: יפעת עמרני, איילת שני, תמי טלמור, ענבר פורת, וגלית כהן שהן מנהיגות ומעצבות אנשים צעירים (כך אני קורא למקצוע ששמו גננת) שבונות מהיסודות ובעזרת אהבה וערכים את הדור הבא שלנו!
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
