פורסם על ידי: יובל עילם
סיפור 1⃣ צבי ציפורניים. שנת 1991 אני סובל מכאבים בסינוסים ומחפש פתרון. יום אחד שמעתי על אדם מבוגר שכינויו: צבי ציפורנים. האיש בעל יכולות מיוחדות לאבחן בעיות ולתת פתרונות לפי מבט בציפורניים.
נשמע מסתורי ולא אמין אבל מה יש להפסיד? (פתיחות וגמישות מחשבתית). אבל איך מגיעים אליו? כמו במבצע סודי הצלחתי איכשהו להשיג שם וטלפון של אישה מהרצליה שבביתה הוא מקבל פציינטים!
טלפנתי והרגשתי שוב בתוך סרט. היא לא שואלת אותי כלום רק אומרת: “אין מקום לשנה הקרובה! תשאיר לי טלפון ואם יהיה ביטול אני אטלפן אליך. קח בחשבון שהוא מקבל בימי חמישי בין השעה 04:30 לשעה 06:30 בכתובת הזו”.
חודשיים אחרי אני מתעורר מטלפון באמצע הלילה: “יובל? שלום. התפנה מקום לצבי, אם אתה רוצה תגיע מיד”. הרגשתי כמו בהקפצה לחילוץ ב-669. שטפתי פנים ותוך כמה דקות הגעתי לדירה קטנה וצנועה בה חיכו בערך 20 אנשים.
חיכיתי חצי שעה ואז הוכנסתי לחדר קטן בו ישב האיש והאגדה. מבוגר מאוד, כפוף, ממעט לדבר:
“שב, תן לי את הידיים” אני יושב, שותק ומושיט, הוא מתבונן בי 10-15 שניות ומיד מספר לי על הסינוסים שלי, רושם תרופה, נותן תרגילים פיזיים שיורידו את הלחץ ואז מפתיע אותי ומוסיף כמה תכונות מדוייקות מאוד על האופי שלי.
אני מעריך ששהיתי אצלו בערך חמש דקות! למדתי ממנו על בידול, הפרסום הכי טוב (מפה לאוזן), ליצור ביקוש ויחס אישי ומיוחד.
סיפור 2⃣ ללמוד מהחיות. תארו לעצמכם שלחיות כמו לנו היה בית ספר! מה היה קורה אם הפיל היה נדרש ללמוד לזחול, הציפור לשחות והנחש לעוף?
כנראה שההורים שלהם היו מוזמנים לשיחה עם המחנכת על ביצועים כושלים ועל כך שהם לא משקיעים, ואולי על כך שהם לא מממשים את הפוטנציאל שלהם ולא יצליחו בחייהם…
שלושת ילדיי הקטנים מקסימים ושונים מאוד אחד מהשני! יואב (בן 8), תלמיד מבריק לפי דרישות המערכת, נגה (בת 6), יצירתית ותותחית בתחום האופנה והלבוש וגדעון, בעל יכולת פיזית, אינטליגנציה רגשית וחוכמת חיים מרשימה לגילו (4).
אני מאמין שמערכת החינוך הממלכתית צריכה לתת מענה לכל הילדים! לגלות לכל ילד את העוצמה שבו ולעודד אותו לכיוון שמתאים לו! ביצירה, בתנועה, במלאכת יד, בהדרכה, בהנהגה, ברפואה, הנדסה ובכל תחום!
צבי ציפורניים עשה את שמו והצליח במה שהוא טוב בו באופן ייחודי ויוצא דופן משום שהוא הבין שהכישרון שלו אחר! כולנו יכולים וצריכים לקחת השראה מהסיפור לילדינו ו-לנו!!!
מי שמצליח ומוציא 100 במתמטיקה אינו גאון ומי שמוציא 40 אינו טיפש. האם אריה שאינו יודע לזחול הוא כישלון? ממש לא! הוא אריה ולא נועד לזחול.
ביום ראשון אני מתחיל את השנה ה-34 שלי וה-2 במודל היהלום שזה אומר שהכל בידיים שלי בקבוצה אחת בהרצליה. הבנתי שלנהל מסגרת גדולה עם סניפים לא מתאים לי. אני מאבד את הבידול, הייחוד והעוצמה שבי ולכן שיניתי הכל וחזרתי לעשות את מה שמתאים ונכון לי:
לקלוט כל ילד/ה, את שפת הגוף שלו, לחיצת היד, לגרום לו להבין שהוא מסוגל! לחנך לערכים להביט בעיניים ולוודא שהמסרים נקלטים, לפתח את החוזקות שלו וללטש אותו לאורך זמן ליהלום משובח, כל אחד ואחת בהתאם למה שהם מתאימים ומתאים להם! מה שעושה את הטבע מקסים ומרשים זה הגיוון שבו!
אני מאמין שבמקום לעשות מסגרת חינוכית שבה כולם מתחנכים “להיות פילים או אריות” אנחנו חייבים לחשב מסלול מחדש ולגרום לנוער לגלות את עצמם ואת העוצמה שבהם!
בקרוב מאוד יקבלו החניכים החדשים שלי, שאני מכיר כיום טוב טוב, את החולצה שלהם שעליה כתוב הסלוגן שלנו: “לגלות את העוצמה שבך!”
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש