“לגלות את העוצמה שבך!” – שבוע 190

פורסם על ידי: יובל עילם 

הטור המצולם:

“ממני תראו וכן תעשו” (שופטים ז’, י”ז) זו המהות של מנהיגות בתור הורה, מורה, מפקד ומנהל.


סיפור 1️⃣: הצבת מטרות.
העיתונאים שאלו והמנהיגות שותקת? מישהו יודע באמת מה הן מטרות הסגר? ירידה ל-500 מאומתי קורונה ביום? 300? 30? 50 חולים קשים? 20?


כשנכנסים לסגר ללא מטרות ברורות קשה לגייס את העם למטרה מעורפלת!


באימונים אני מקפיד לדבר עם היהלומים שלי על מטרות ברורות! אני דורש מהם להציב מטרה מאתגרת וריאלית! אם עשית 15 דקות בריצת 3000 מטר אז מה המטרה לעוד חודש? לשפר את הכושר? זו לא מטרה ברורה ולכן היא חסרת משמעות.


אם רוצים תוצאות חייבים לדבר על מדדים ברורים! מטרה מאתגרת וריאלית לטווח קצר ורחוק. לדוגמה: אם עשית ’15 אז בחודש הקרוב אני אתאמן שלוש פעמים בשבוע ואשאף לבצע ריצת 3000 מטר בזמן 14:45. זו מטרה מאתגרת וריאלית.


כך בציונים, בירידה במשקל, בעסקים – בכל תחום!


סיפור 2️⃣: משמעת.
מנהיגי המדינה מלינים שהעם לא ממושמע ולא מציית להנחיות, ומה איתם? הם מצייתים להנחיות?


אם אני הייתי מאחר לאימון לא הייתי יכול לדרוש ולצפות לעמידה בזמנים. ביום ראשון איחר אחד החניכים לאימון, הוא כבר תיכנן להצטרף אלא שקראתי לו לבוא אליי. זו לא הפעם הראשונה שהוא מאחר.


קודם כל הראיתי לו שאני לא עוצם עיניים מהאיחור. שנית – שאלתי אותו? למה איחר? הוא ענה שהיו פקקים בדרך. שאלתי אותו: לאן אתה רוצה להגיע בצבא? הוא ענה: לסיירת מטכ”ל.


עניתי לו: מה היה אומר לך י’ מפקד היחידה? זו נורמת ההתנהגות וזה ערך המצויינות שנדרשים ביחידה?


הוא ענה שלא. אמרתי לו שאם הוא שוב ייאחר הוא לא יוכל להשתתף באימון.


אם אני מתעלם מכך שאיחר אני פוגע בו, פוגע בערך המצויינות שלנו ונותן מקום לתרבות שלילית.


סיפור 3️⃣: אמון, מנהיגות ונהיגה יציבה.
אם הילדים שלי והיהלומים שלי לא יקבלו ממני דוגמה – איבדתי את הזכות לומר להם משהו!


ועוד דבר, כששר הבריאות אומר: “מי שלמזלו גר עד 500 מטר מהחוף יוכל בסגר לעשות הליכה או ריצה על החוף” – חשבתי לעצמי: יולי, כשאתה מדבר אל עצמך עדיף שתעשה את זה בשקט!


לשר הבריאות שלנו אכן יש מזל: גם להתחתן עם בת של מיליארדר וגם לגור 50 מטר מהים. אני רואה אותו מדי פעם עם שומרי ראשו הולך לידנו. פעם, כשהייתי ילד, תמיד בדרך לסבא וסבתא ז”ל ברחוב טרומפלדור בכפר סבא, היינו עוברים ברחוב ארלוזורוב ותמיד הייתי מעיף מבט מהחלון על ביתו של פנחס ספיר שר האוצר. הוא היה בעל כוח ועוצמה אדירה אך גר בבית קטן מאוד, פשוט ומאוד לא מרשים.


הבסיס לכל מערכת יחסים הוא גם אמון! שלשום צפיתי בנשיא ריבלין, אחרי שהחל להכות על חטא על כך ש”איכזבנו אתכם, חטאנו” כשהוא מדבר על עצמו ועל המנהיגים האחרים הוא ניסה לרתום שוב את העם. צפיתי קצת ו…עברתי לראות סרט. רובי יקירי, איבדתם חלקים גדולים מהעם! לא מאמינים לכם ובכם! “הסוסים ברחו מהאורווה!” במקום מתוקן מי שסרח או אכזב לוקח אחריות ו…מפנה את מקומו!


שלשום נסע לפני נהג שכל כמה עשרות מטרים עצר, התלבט, אותת ימינה ואז המשיך, שוב עצר (באמצע הכביש), חשב 20 שניות מה עושים, מוכר לכם?


ואני חשבתי לעצמי: רגע, לא כך נוסעת מנהיגות המדינה?!
לו הייתי אומר ליהלומים שלי דבר אחד ומשנה את דעתי כל יום הייתי מאבד את החניכים שלי! הם והילדים שלי היו מצפצפים עליי וזה הנורא מכל.


סיפור 4️⃣: תוצאות.
שלשום תוך כדי נסיעה התקרבתי לכיוון החוף.


ראיתי את ניב שמקפיד ומגיע אליי שלוש פעמים בשבוע מטבריה! יש לי מחוייבות אדירה אליו ואל כל אחד מבני הנוער הנפלאים שמגיעים אליי מכל הארץ. מחוייבות להם!


לו הייתי מנהל את המרכז החינוכי שלי שהחל כעת את השנה ה-35 כפי שמנוהל משבר הקורונה כבר לא היה לי מרכז חינוכי!


סיפור 5️⃣: עוצמה!
אחרי כל זה אפשר לשקוע בבאסה אבל! זו לא דרכי.


שלשום אמרתי לחניכי המחזור החדש שבחיים שלנו יש לנו מבחנים. סיפרתי להם בקצרה איך בצבא במסלול ההכשרה ב-669 “זרקו” אותנו מהמסוק בשטח הערבה לתרגיל מילוט מטורף של ארבעה ימים. בלי אוכל, עם מעט מים, מאה ק”מ מתישים ועוד אתגרים רבים.


יש לך שתי אופציות: לבכות או לפעול! “להתבגר זה להתגבר” ולכן התקופה הקרובה היא מבחן!


מה אני עומד לעשות ומה אני ממליץ לכל אחד לעשות במבחן הזה? לנצל את התקופה הזו לחשבון נפש, לצמיחה, להתפתחות רוחנית, גופנית, רגשית.


לסדר ולשפר את מראה הבית, לדאוג לבריאות: תזונה ראויה, פעילות גופנית ושינה טובה.


ומה אני מאחל לכולנו לכבוד השנה החדשה?


שנפעל תוך דוגמה אישית, שנכבד את הבריאות שלנו, שנציב מטרות ריאליות ומאתגרות, שנהיה ממושמעים, שנדע לפעול מתוך אמון, שנקבל החלטות אמיצות, שלא נזגזג ושנביא תוצאות!


מוזמנים לשתף.


שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם


הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.