להיות “לוחם יעד” במוסד! – שבוע 212

פורסם על ידי: יובל עילם 

הטור המצולם:

בשיר כולנו זקוקים לחסד כותב נתן זך את המשפט: “לתת בלי לרצות לקחת”:


כולנו זקוקים לחסד,
כולנו זקוקים למגע.
לרכוש חום לא בכסף,
לרכוש מתוך מגע.
לתת בלי לרצות לקחת
ולא מתוך הרגל.


ניר פורז ז”ל שהיה מפקד צוות בסיירת מטכ”ל ונהרג בניסיון החילוץ של נחשון וקסמן ז”ל, אהב את השיר הזה במיוחד.
הטור הזה מוקדש למי שנותן בלי לרצות לקחת.


סיפור 1️⃣: דורון אלמוג.
השבוע אירחנו את האלוף (במיל’) דורון אלמוג חתן פרס ישראל.
מדי יום אני שומע על ארגונים שונים שעובדיהם אינם יודעים מהם הערכים שבשמם הם קמים בכל יום למלאכתם.


שיחה כזו עם אלמוג מחברת אותך חזק מאוד לערכים כמו: נתינה, רעות, ערבות הדדית.


אלמוג רתם את כל היכולות והכישרון שלו למען הנזקקים. נדמה ומרגיש לי שפרס ישראל שקיבל רק האיץ את העשייה הברוכה והמופלאה שלו לכפר שהקים “נחלת ערן” הקרוי על שם בנו ערן ז”ל, אשר נפטר בגיל 23 ממחלת קסטלמן.
ערן נקרא על שם אחיו הצעיר של אלמוג, שנהרג במלחמת יום הכיפורים.


בשיחה קישר דורון בין המבצעים בהם נטל חלק: מבצע אנטבה ומבצעים אחרים, ובין נתינה:
“כשטסנו 4,000 ק”מ לאנטבה עשינו את זה בשם ערך הרעות משום שחונכנו שלא משאירים אף אחד מאחור!”.


כך הדגיש אלמוג שחברה מתקדמת לא משאירה את החלשים והנזקקים מאחור.


אני מזמין אתכם לצפות בשיחה שהיתה:

סיפור 2️⃣: ד.
בימים האחרונים מדברים בתקשורת על אישה בת 25 שחצתה את הגבול לסוריה ושוהה שם כמה ימים.
אז אני רוצה להזכיר לכם על עוד ישראלים שחצו את הגבול לסוריה לפני שנים.


שלשום שוחחתי עם ד. (בנו היה ועודנו אחד ה”יהלומים” שלי).
ד. היה “לוחם יעד” של המוסד (לוחם במדינת אויב).


צפיתי שוב בפרק שבו הוא מופיע ואני מנסה לדמיין את האנשים המופלאים האלה, אנשי המוסד, שחיים במציאות שבה מילה אחת, טעות קטנה אחת והם תלויים בכיכר מרג’ה, כפי שנעשה לאלי כהן ז”ל.


אני ממליץ בחום לצפות באנשים הללו בפרק הנהדר בסדרה “רשימת חיסול”:


https://13tv.co.il/item/documentary/hit-list/season-01/episodes/ep-5-1977681/



כשחלקנו מקטרים (באופן טבעי) על כל מיני דברים בחיים, אני חושב על שחקן שמשחק דמות במשך שעתיים בהצגה ואז חוזר להיות מי שהוא, ואילו לוחמי היעד? ד. היה תחת זהות בדוייה 24/7/365 ולאורך חמש שנים! חמש שנים בביירות ובדמשק! מדהים!


סיפור 3️⃣: הנוער.
מדי שבוע כשאני מארח דמויות מופת שתרמו ושתורמים תרומה אדירה למדינה, אני שומע מהם שוב ושוב את הערכה שלהם לנוער הנפלא שלנו וכולם מחזקים את הנוער ואומרים להם: אנחנו את שלנו עשינו, עכשיו זה התור שלכם!
ובני הנוער נושאים את הלפיד קדימה ואף גבוה יותר!


מדי יום אני משוחח עם בני הנוער. הם ממלאים באלפים את המכינות הקדם צבאיות, דוחים בשנה ויותר את הגיוס שלהם בכדי להתפתח, לתרום, להתנדב, “לתת בלי רצון לקחת”.
זה לא היה פעם, כשהדור שלי התגייס לצבא זה היה ישירות מהתיכון. זה לא מובן מאליו!


הטור הזה נכתב הבוקר בשעה 07:00. בשעה 08:30 הם מגיעים להרצליה להתאמן חזק לקראת השירות הצבאי. רותם מגיע מהיישוב צופר בערבה, אריק, דניאל וניק מהעיר ערד הם קמו בחמש בכדי לנסוע לאימון שמתקיים בקור ובגשם שוטף!


זה לא היה בעבר.
כשזיו הגיע אליי לפני 15 שנה מפרדס חנה זה היה וואו!
פתאום פרדס חנה נראית קרובה לעומת ערד, באר שבע וחיפה שמהן מגיעים חלק מהיהלומים.


אלפי בני נוער כאלה הם התקווה שלנו לעתיד טוב יותר, בעצם הם כבר עכשיו כאלה! כן ירבו!


“לתת בלי לרצות לקחת” אבל לקבל המון!
מי שעדיין לא יודע, אנשים שנותנים ומתנדבים זוכים ביתרונות בבריאות גופנית ונפשית! כך שהנתינה תורמת לכולם ובגדול!




מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם


הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.