פורסם על ידי: יובל עילם
בלימודי האנטומיה והפיזיולוגיה למדתי על השריר מכיוון רפואי-מדעי,
אבל בואו איתי לפוסט שיאיר את הנושא מכיוון אחר ומדהים: זיכרון השריר.
כולנו מכירים את המשפט: “אם פעם למדת לרכוב על אופניים – תמיד תזכור”.רוצים שיטה בדוקה ללמוד או ללמד?
זו שיטה שעובדת כבר מליוני שנים וצריכה לקבל יותר כבוד.
בימים אלה נבחנים רבים בבחינות הבגרות. בעוד זמן קצר הם לא יזכרו הרבה מהחומר הנלמד.השבוע קיבלתי מכתב מרגש מגלעד שהיה חניך שלי לפני 21 שנים שגרם לי לחשוב ו…לכתוב.
סיפור 1 רקע חשוב למכתב.
אני תמיד מנסה להעשיר את יכולות החניכים ואחת הדרכים הייתה לימוד עקרונות הטיפוס שלמדתי ב-669 בסדרת צוקים.
הנה מכתבו המתומצת של גלעד.“מה ענינים מר יובל. זוכר אותי? אני כרגע מטייל עם משפחתי בוייאטנם.
אני ובני בן ה-10, החלטנו ללכת על יום מאתגר עם טיול לעומקה של מערה.
זה היה שילוב של טיפוס קירות חלקלק ודילוג בין בולדרים עם פנסי ראש וקסדות בחושך מוחלט”.“בני פחד (ובצדק) אך לא היו הרבה ברירות אלא להמשיך ללכת.
נזכרתי בך,
לקחתי כמה דקות ועשיתי לו הרצאה על עקרונות הטיפוס ושלוש נקודות אחיזה שלמדתי אצלך בגיל 16 בשנת 1997”.“התאמנו על זה קצת ואז המשכנו ללכת כמו עכבישים,
מוודאים שתמיד יהיו לנו שתי ידיים ורגל או שתי רגליים ויד.
זה מאוד הרגיע אותו ונסך בו לאט לאט ביטחון”.“ילדים כמו ילדים מסתגלים מהר והוא ממש הצליח לסיים את המסלול בתחושת הצלחה והנאה מרובה.
בקיצור… דברים שלמדתי ממך בגיל 16 אני זוכר 21 שנה אחרי! אז, כאמור, חשבתי לשתף.
תודה על מי שאתה. גלעד”.
דוגמא 1 לזיכרון השריר של גלעד מגיל 16!
סיפור 2 גבעת התחמושת. שלשום הייתי בפגישה עסקית עם קצינה צעירה שהשתחררה. שאלתי אותה (בדיוק התחלתי לכתוב את הפוסט הזה…) אם היא הייתה בסיור בגבעת התחמושת? היא ענתה בחיוב אבל אמרה שלא זוכרת כלום למעט את ההליכה בתעלות.
מה שעשו לה ולרוב המבקרים על הגבעה זה: מושיבים אותם ו”חופרים” להם.
הם לא זוכרים דבר רגע אחרי אך את מה שחוותה דרך השרירים (ההליכה בתעלות) היא זוכרת היטב עד היום.לאורך 15 שנים הייתי עושה סיורים על גבעת התחמושת אבל כמעט ללא הסברים מצידי (אל דאגה, למדתי היטב על הקרב).
מה עשיתי? סימולציה של הקרב בעזרת רובי מים! הנוער תירגל, התרגש וחווה את הקרב והמורכבות שלו.
לכן כששאלתי שלשום את עמית לגבי ה”קרב” שעשינו לפני כמעט 30 שנה – הוא זכר הכל! דוגמא 2 לזיכרון השריר!
סיפור 3 ג’ודו לכל החיים! נפילה של מבוגרים בגיל 80 היא מסוכנת מאוד ויכולים להסתבך ולהביא למוות!
לפני שנה אימי היקרה מעדה מול עיניי ונפלה ממדרגות. מה שקרה במאיות השנייה הבאות היה דבר מרתק!היא מיד בלמה את הנפילה בעזרת ידיה ויצאה ללא פגע!
השרירים שלה זכרו את אלפי הנפילות והבלימות בשיעורי הג’ודו והקרטה שעברה לפני 40-50 שנה ושמרו עליה.
זה היה מדהים! דוגמא 3 לזיכרון השריר!
ז’אן פיאז’ה הפסיכולוג המפורסם אמר פעם: “תלמד את הילד משהו – הוא ישכח! תן לו להתנסות – הוא יזכור!”
הקריאה שלי לשר החינוך ולכולנו היא: רוצים ללמוד משהו? תרגלו!!!
תנו לשרירים להתנסות ולא רק לשריר העין!
השריר חייב לתרגל ואם רוצים להיות טובים אז שוב ושוב! לניסיון יש משקל עצום!
אני רוצה להקדיש את הפוסט לאימי היקרה והמדהימה אביבה, שחוגגת היום 81 שנים ולה אני חייב הכל!
המלצה לספר: שישי לנפש מאת יובל עילם. הוצאה? עוד לא נבחרה*
מה דעתך להוציא ספר שיכלול את הפוסטים האלה?
מוזמנים לתרגל ו…לשתף חברים
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש