לו רק היה לי מזל לפגוש את הנשיא – שבוע 248
פורסם על ידי: יובל עילם
לפני שבועיים בתחילת האימון, אחד היהלומים אמר: “צריך מזל בכדי להצליח”. זה הדליק אותי!
בחינוך (ולא רק) כשאתה שומע אמירה כזו, אתה עוצר הכל ומגיב!
מייד שיניתי את התוכניות.
למה שיניתי? כי אם אני מתעלם מן האמירה הזו, יש בכך מעין אישור.
סיפור 1️⃣: כבוד הנשיא.
בהמשך לאמירה של אותו “יהלום”, שאלתי באימון את החניכים: “מי מכם היה באימון המיוחד לפני שבוע בשעה 07:00?”.
הרוב הרימו ידיים.
“מה היה שם?”.
הם ענו: “פגשנו את הנשיא הרצוג!”.
“איך זה קרה?” שאלתי. “האם זה עניין של מזל?” ממש לא.
לדברי החוקר וייסמן, 90% מהדברים שמתרחשים בחיים אינם עניין של מזל, אז זה מה שקרה:
הגעתי לחוף בשעה 06:20 בכדי לבדוק את השטח ולהתכונן.
הבטתי וקלטתי מרחוק ובזווית העין שני הלכים ומסביבם פמליה.
הבטתי שוב היטב והבחנתי שמדובר בנשיא המדינה, יצחק הרצוג, שהיה יחד עם אשתו מיכל.
היינו בתדרוך לאימון ואז הפמליה חזרה.
עצרתי והגבתי מייד, אמרתי לחניכים הרבים: “אתם מזהים מישהו מוכר?”.
אז הם הבחינו במרחק 100 מטר בפמליה ונופפו להם לשלום בהתרגשות. הזוג הנשיאותי נופף חזרה.
זהו?
יש כאן הזדמנות חשבתי לעצמי.
צעדתי לכיוון הפמליה, ביקשתי וקיבלתי את אישור המאבטחים, ניגשתי אל הזוג הנשיאותי והצעתי להם לדבר עם הנוער הנפלא.
כך נוצר חיבור נהדר ומרגש.
אני חוזר לאימון ושאלתי: “האם המפגש עם הנשיא נוצר כתוצאה ממזל או מפעולה?”.
נשאתי דרשה על יישום המשפט הנהדר:
“אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?” הלל הזקן במשנה, מסכת אבות, פרק א’, משנה י”ד.
אני מדבר דרך הרשתות החברתיות עם כל כך הרבה בני נוער, שחלקם חולמים לעשות משהו גדול עם חייהם, חולמים וחולמים ו… שוכחים להתעורר ול פ ע ו ל!!!
אחד החניכים הושפע מדבריי ומייד ניגש להכיר בחורה שישבה לא רחוק מאיתנו 😀
סיפור 2️⃣: חלום על שייטת 13 ועל הגשמה.
תחילת ספטמבר 2005.
זיו עלה לכיתה י’ בתיכון אורט בנימינה.
בהפסקה הוא רואה על הרצפה פלייר מקומט.
הוא מרים אותו, רואה תמונות מרעילות על הצבא ומתלהב.
ההתלהבות נמשכת כמה שניות עד שהוא מגיע לעמוד האחורי ובו הוא רואה שהפעילות מתקיימת בהרצליה!
הוא רואה את מספר הטלפון שלי ומחליט להתקשר.
שוחחנו והזמנתי אותו להגיע פעם אחת לנסות.
הוא לקח את הרכבת מבנימינה להרצליה ואני אספתי אותו מתחנת הרכבת לאימון וחזרה.
המטרה שלו הייתה להגיע לשייטת 13!
זיו המשיך והיה אצלי שלוש שנים וחצי!
מתוכן במשך שמונה חודשים ליטש את יכולותיו המנהיגותיות בתור עוזר שלי!
הוא התקבל לשייטת 13, סיים מסלול, יצא לקורס קצינים וכעת נמצא בקבע, חתום לשנים קדימה ומרוצה מאוד מהדרך שלו.
איך בכלל הגיע הפלייר לאותו בית ספר?
ובכן עידית, ידידה שלי מזיכרון יעקב הציעה לי שאתן לה כמה פליירים ושכן שלה יחלק בבית ספר וכך היה.
אני ניצלתי את ההזדמנות לשלוח את המסר שלי לאורט בנימינה (מה יש כבר להפסיד?).
זיו גילה סקרנות (לאונרדו דה וינצ’י היה מחבק אותו על כך) ולא חדל גם כשראה את המילה הרצליה, שמבחינתו כנער מפרדס חנה הייתה בכלל מחוץ לתחום.
סיפור 3️⃣: אז מה האמת?
ד”ר ריצ’רד וייסמן כתב את הספר הנהדר “מזלך בידיך” (הוצאת מעריב, מטר, 2004).
רכשתי אותו ונדהמתי אך לא הופתעתי לקרוא את הכתוב.
ד”ר וייסמן טוען בעזרת מחקריו שאנשים אינם נולדים בני מזל.
לעומת זאת, בלי שיהיו מודעים לכך, אנשים בני מזל יוצרים את מזלם הטוב באמצעות דרכי חשיבה והתנהגות.
כחלק מיישום המסקנות ממחקרו של ד”ר וייסמן, למדה קבוצת אנשים שהגדירו את עצמם כחסרי מזל, כיצד לחשוב ולהתנהג כאנשים בני מזל.
כמעט כל המשתתפים דיווחו על שינויים משמעותיים בחייהם, לרבות שיפור ברמת המזל, בביטחון העצמי ובהצלחה.
וייסמן מזהה ארבעה עקרונות שמאפיינים בעלי מזל:
אנשים בעלי מזל מגדילים הזדמנויות.
הם קודם כל מצליחים לזהות הזדמנויות, כיוון שהם פחות לחוצים, הקשב שלהם פתוח יותר, והם מפעילים בקלות רבה יותר את המערכת המוחית של “התקרבות” (approach) שעוזרת להם לבחון ולפעול על הזדמנויות.
כל הדברים האלה מתחזקים כתוצאה מאימון במיינדפולנס.
בנוסף, אנשים בעלי מזל מגדילים את ההזדמנויות שלהם על-ידי יצירה של רשתות חבריות שתומכות בהם.
אנשים בעלי מזל מקשיבים לתחושות הבטן שלהם.
הם מודעים לאינטואיציה, ויודעים להקשיב ולפעול לפיה, אפילו אם הם לא מבינים עד הסוף ברמה הקוגניטיבית למה עליהם לפעול בצורה מסוימת.
ציפיותיהם של אנשים בני מזל לגבי העתיד עוזרות להם להגשים את חלומותיהם ושאיפותיהם.
אנשים בעלי מזל חושבים שהסיכויים שלהם להצליח גדולים יותר, ולכן הם מתמידים היכן שאחרים כבר התייאשו.
במקום “לחשוב חיובי” הם פועלים באופן חיובי – זו הנקודה המכרעת.
בעלי המזל הם מי שמתאמצים יותר מהרגיל לפתור בעיות בעבודה, שמסיימים את הלימודים על אף הקשיים, ושמוכנים ללכת צעד אחד נוסף על מנת להשיג את מה שהם רוצים, על אף נתוני פתיחה נחותים.
בעלי מזל רואים את חצי הכוס המלאה.
הם מאמינים שהכל יסתדר לטובה, ואינם חושבים יותר מדי על האפשרות של מזל רע.
בנוסף, הם נוקטים צעדי בונים כדי למנוע מזל רע בעתיד.
אנשים עם מזל טוב פשוט לא מאמינים במזל רע.
אם משהו רע קרה להם, הם ינסו להסיק מסקנות, ולבדוק מה אפשר לשפר.
אם משהו טוב קרה, הם ישייכו אותו ליכולות ולתנאים שהם יצרו.
וייסמן טוען שמזל הוא 10% מסיפור הצלחה.
90% זה ניצול הזדמנויות ופעולה!
סיפור 4️⃣: לזכות בפייס זה מזל טוב?
בואו נעזוב את סיכויי הזכייה ונתייחס לרוב הזוכים.
וויליאם פוסט, אמריקאי שזכה ב-16.2 מיליון דולר בשנת 1988, קילל את הזכייה עד יום מותו.
בתוך שנה הוא הגיע למצב שבו צבר חובות בהיקף של מיליון דולר. בסופו של דבר נותר פוסט עם חובות, ייאוש ולב שבור.
אתם חושבים שזה יוצא דופן? ובכן מחקרים מראים שזו התוצאה עבור רוב הזוכים!
🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱
ועכשיו נסו לחשוב מה היה אם היה בית ספר שמלמד את העקרונות של ד”ר וייסמן ומה באמת תורם למזל? וגם מלמד חינוך פיננסי?
אז אולי אני אקים בית ספר כזה? 😉
הטור המצולם נמצא בערוץ היוטיוב “יובל עילם”:
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
