סיפור 1️⃣: יום שישי ה-14/10.בדיוק היום לפני 28 שנים, ב-14/10/1994 זה קרה.סרן ניר פורז, שהיה מפקד צוות בסיירת מטכ"ל, נפל בניסיון החילוץ של נחשון וקסמן ז"ל.
ביום שני ה-10/10/1994, ניר עדיין לא הכיר את נחשון. השחרור מהצבא והאזרחות עמדו באופק הקרוב.ניר ואני נפגשנו לארוחת ערב ארוכה ובין השאר דיברנו על עתידו.
למחרת ניר הוקפץ ליחידה וביום שישי פרץ בראש צוות לוחמיו מסיירת מטכ"ל בכדי להציל את נחשון מידי המרצחים.
נחשון נרצח בדם קר מייד בתחילת הפעולה וניר נפגע מכדור בעורפו, נפל ומת.
עיריית יהוד הקימה אנדרטה לזכרם בצומת יהוד, במקום בו נחטף נחשון ביום ראשון ה-09/10/1994, בדרכו לביתו בשכונת רמות בירושלים. ניר פורז זכה לצל"ש הרמטכ"ל על אומץ ליבו.
בפעולה נטלו חלק לוחמים, שלימים הגיעו רחוק וגבוה בצה"ל: אלוף משנה ליאור לוטן שזכה בצל"ש הרמט"כל, תת אלוף שחר ארגמן (מפקד סיירת מטכ"ל במבצע), האלוף ניצן אלון והרמטכ"ל הבא של צה"ל - האלוף הרצי הלוי, השניים האחרונים גם פיקדו על סיירת מטכ"ל במסלול שירותם.
נותר רק לדמיין לאן ניר היה מגיע בצבא או בחייו כאזרח ולאילו פסגות היה מגיע.
השבוע רכבתי על אופניי סמוך לרחוב בוסתנאי בו גדל ניר.חשבתי לעצמי על ההקרבה, על 28 שנים וכמה תוכן ניר היה מכניס לשנים האלה.
מאז ה-14/10/1994 ועד היום אני משתדל להנציח את זכרו של ניר, שהיה חניך השנה השלישית שלי והפך לחבר נפש דרך הרצאות, דרך שיחות, דרך כתיבה (לדוגמה דרך הטור) ודרך הרשתות החברתיות.
מי שמשתמש בפייסבוק מוזמן להצטרף לקבוצה לזכרו:
https://www.facebook.com/profile.php?id=100063914851591
סיפור 2️⃣: מגבעת התחמושת אל ניר פורז.לאורך השנים קיבלתי מאות תגובות ומאות סיפורים מרתקים הנוגעים לניר.אנשים שהושפעו ממנו, כאלה שהוא נתן להם מזמנו, מיכולותיו ומאופיו.
לפני שנתיים קיבלתי מכתב מיאיר מינץ, שהיה מנהל הספורט ברמת השרון.הוא כתב על ניר:"לא הכרתי את ניר. לאחר נפילתו, הנצחנו בעיר את זכרו בתחרות ספורט - דואתלון.כך התוודעתי למשפחה המדהימה ולסיפור על אביו מעוז, שנפל כטייס במלחמת יום הכיפורים.
במלחמה ההיא שירתתי בבסיס בו מעוז (אביו של ניר) שירת, וראיתיו טרם יציאתו לגיחה, ממנה לא חזר.
לפני כ-22 שנים ביתי הבכורה ניצן עשתה עבודת שורשים, והייתה צריכה לראיין בן משפחה שקיבל צל"ש.נפגשנו עם ניר ניצן בן דודי, שקיבל צל"ש בגבעת התחמושת ב-1967.
ניר ניצן מצוטט ומונצח בשיר המיתולוגי על גבעת התחמושת שכתב יורם טהרלב ז"ל:
"...חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים.מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח.לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון.לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי.ככה עברנו איזה שלושים מטר.איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה.".
במהלך השיחה כשסיפרתי לניר ניצן אודות עבודתי ברמת השרון ועל ניר פורז, הוא אמר לי: ״ניר פורז? הוא קרוי על שמי".מסתבר שמעוז (אבא של ניר), היה חבר טוב של ניר מינץ (ניצן), וכשניר פורז נולד קראו לו ע"ש ניר מינץ (ניצן).
ביררתי את הנושא עם מתי ז"ל, אימו של ניר פורז, והיא אימתה את זה.".
פרופסור מיכאל בר זוהר כתב ספר ובו נמצאים הסיפורים על גיבורי ישראל מהמאה ה-20.הספר נפתח בסיפור על טרומפלדור ומסתיים בניר פורז.מצמרר.
סיפור 3️⃣: ארז חברו של ניר.לפני כשנה וחצי במאי 2021, ביקשתי ממספר חברים של ניר לכתוב כמה מילים, על ניר ולניר.
ארז מלצר, לוחם מסיירת מטכ"ל וחבר לצוות של ניר, כתב:
"פגשתי את ניר לראשונה ביום הסיירות (אז עוד קראו לזה גיבושון).היינו באותה קבוצה, שנינו עם מוטיבציה בשמיים ונכונות לעשות הכל על מנת להתקבל ליחידה.ניר היה נהדר והגדיר את הסטנדרטים שבהם צריך לעבוד על מנת להתקבל.
נפגשנו שוב בגיבוש. לא היינו באותה קבוצה, אבל נפגשנו מפעם לפעם בהפסקות.ניר הביא לגיבוש שקית ענקית עם סוכריות טופי, וחילק לכל מי שרצה. הייתי בא "לתדלק" אצלו.
שנינו עברנו והתקבלנו ליחידה. היינו באותו הצוות - צוות דרור.הדבר הבולט ביותר אצל ניר, היה הקצב:קצב ההליכה - אני גבוה ממנו בשני ראשים ולא מצליח להדביק אותו בהליכה.קצב האש כשירה בבודדת - היה מוציא צרור של כמה כדורים.הקצב בו למד ושינן צירי ניווט - ביום אחד למד וזכר לפרטי פרטים את הציר המסכם של המסלול - 120 ק"מ.
ניר היה חי בקצב גבוה.שמעתי זאת גם מחברי ילדותו וממשפחתו. כך גם נהרג - בהסתערות קדימה.
אני חושב לעיתים איפה ניר היה היום, אם היה חי...ודאי היה על איזו פסגה חברתית, חינוכית, ביטחונית או עסקית.
אני מקווה שהיה מוצא את השקט לעצור קצת, להיות רגע בשקט ובשלווה, לדעת שכאן ועכשיו זה נהדר, בדיוק כמו שהוא.
אני מתגעגע אליו מאוד.ארז מלצר.".----------יהי זכרם של ניר ושל נחשון ברוך 🙏
חג סוכות שמח
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷יובל עילם
עורך הטור: אופיר בראף.עוזר טכני: עמית איזינגר.