לכבודם של הלוחמים והלוחמות - שבוע 259

פורסם על ידי: יובל עילם 

אני מקדיש את הטור לזכרם של רב סרן אופק אהרון ורב סרן איתמר אלחרר זכרונם לברכה מיחידת אגוז, שנפלו באירוע הקשה לפני יומיים ב-12/01/2022.
יהי זכרם ברוך סיפור : יהלומים.
הבוקר בקור ובגשם שוטף, התבוננתי ביהלומים שעולים ושמטפסים על הדיונות!
פשוט מרגש לראות את הנוער הזה מצורף וידיאו קצר מהבוקר:

ביום שישי 07/01/2022 שודרה בערוץ 12 באולפן שישי כתבה שעשה עידו סולומון בעקבות דבריו של הרמטכ”ל כוכבי “הטובים הם הלוחמים”:


https://did.li/83UfT


מי שעדיין לא צפה, מוזמן.


רואיינתי לכתבה ואמרתי שצריך שיהיה גיבוי בשטח לאמירת הרמטכ”ל.
אם הלוחמים הם הטובים, אז שהצבא ושהמדינה יתייחסו אליהם בהתאם!


ביחס רציני למלש”בים (מועמדים לשירות ביטחון).
ביחס ללוחמים – שיקבלו את הציוד הטוב ביותר ואוכל מזין וטעים.
שלוחמים ולוחמות יקבלו לימודי תואר ראשון על חשבון המדינה, הקלה משמעותית בקבלה ללימודים אקדמיים, פטור מלא ממס הכנסה בחמש השנים הראשונות אחרי השחרור, מענק מכובד לרכישת דירה ועוד.
המדינה והצבא יכולים וצריכים לעשות הרבה יותר בכדי שהמשפט “הלוחמים הם הטובים” יורגש בפועל.

🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱

את שני הסיפורים הבאים אני רוצה להקדיש לשני לוחמים גיבורים שזכו להכרה בזכות שני יוצרים.


סיפור 2️⃣: “שירו של חייל”.
“אֲנִי שׁוֹמֵעַ שׁוּב בְּרִגְעֵי הַשַּׁלְוָה
אֶת גֵ’נִיס ג’וֹפְּלִין שָׁרָה בְּלוּז יָשָׁן
עַל בּוֹבִּי מֶק-גִי. רְבִיעִיָּה קָמֵרִית
מְנַגֶּנֶת מוּסִיקָה צְלוּלָה מַעֲבִירָה בִּי
שׁוּב אוֹתָן צְמַרְמוֹרוֹת עֹנֶג יְדוּעוֹת.
אֲבָל אֲנִי חַיָּל – וְאַל תִּבְכִּי לִי יַלְדָּה.


אָהַבְתִּי – רִגְעֵי זִכְרוֹנוֹת וְגַעְגּוּעִים טְרוּפִים.
עַל הַשֻּׁלְחָן סִפּוּרִים שֶׁל צֵ’כוֹב, כְּאֶבֶן שֶׁאֵין
לָהּ הוֹפְכִין, כִּי אֲנִי הוּא אָדָם מְחֻפָּשׂ
לְחַיָּל, כָּפוּת בִּכְתֹנֶת מְשֻׁגָּעִים –
אָז בְּכִי לִי יַלְדָּה עַל רִגְעֵי הַבְּדִידוּת,
עַל הַצִּפִּיּוֹת וְעַל הַשָּׁנִים, וּבְכִי עַל
שְׁנֵי לְבָבוֹת אוֹהֲבִים וּרְחוֹקִים”.


סרן נמרוד גאון ז”ל היה חייל מצטיין, מ”פ מהצעירים בצה”ל, חכם, קשוח, מוכשר ויפה תואר.
אף אחד חוץ מבת זוגו מזה 3 שנים, עמליה, לא ידע שיש לו נפש רגישה ועדינה של משורר.


את “שיר חייל” הוא כתב לעיניה בלבד והיא סיפרה: “נמרוד לא היה טיפוס דברן. הוא התחיל לכתוב כי נפגשנו רק פעם בשבועיים-שלושה”.


במלחמת יום כיפור ב-1973 השמיד כוח בפיקודו מארב מצרי. הטנק שלו נפגע והוא עבר לטנק אחר.
ביום השני ללחימה, נפגע הטנק שלו שוב וכל הצוות נפגע, אך נמרוד המשיך להילחם מהטנק הפגוע.
רסיס אחד בעורק הצוואר קבע את גורלו והוא נהרג.
בן 22 היה במותו, ועל גבורתו בלחימה זכה לצל”ש מפקד האוגדה.


אחרי מותו חשפה עמליה את מכתביו ואת שיריו של נמרוד בפני הוריו.
אימו של נמרוד, אדית, ידעה שהוא אוהב מאוד זמר צעיר בן 23 בשם שלמה ארצי.
אדית שלחה לו את ספר השירים שכתב בנה.


אחרי כמה שנים התבקש שלמה ארצי להקליט עבור “גלי צה”ל” שיר ליום הזיכרון.
הוא נזכר בספרו של נמרוד גאון ז”ל, והלחין את המילים לשיר שהפך לקלאסיקה על-זמנית:

סיפור 3️⃣: איתן מגבעת התחמושת.
בשיחותיי הרבות עם יורם טהרלב ז”ל שאלתי אותו על שיריו.
אחד השירים האהובים עליו (ועליי) הוא השיר שכתב על גבעת התחמושת ללחן המצמרר של יאיר רוזנבלום ז”ל.


אמרתי ליורם שהשיר הזה והסיפור של איתן גרם לי לרצות להגיע לצנחנים.


לפני כשבוע בעקבות פטירתו של יורם, כתב בפייסבוק גבר בשם דורון: “…אחד משיריו הבולטים והמשפיעים ביותר של יורם טהר לב הוא “גבעת התחמושת” ובשיר נכתב בין השאר סיפורו של איתן נאוה הי”ד.


השיר העצים את סיפורו ומורשתו של הקרב על גבעת התחמושת והפך אותו לאתוס לאומי.
בשיר ניתן לשמוע את דקלומו של קובי רכט, המצטט תיאורים מונולוגיים של פרטי הקרב מנקודת ראותם של לוחמים.


כך צוטט ניר ניצן הסמ”פ:


“באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו.
חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לרוץ מלמעלה ולהשגיח.
לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב.
שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע. עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון.
לפעמים היה עובר אותי, והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי. ככה עברנו איזה שלושים מטר.
איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים, עד שנפגע בראשו ונפל פנימה”.


טוראי איתן, שהיה אז בחור בן עשרים ושלוש, נשוי ואב לילד, היה יליד המושב השיתופי “מולדת”.
כששמע את הפקודה לא היסס לרגע למרות שנשלח למשימת התאבדות.
חמוש במקלעון שלו זינק איתן, שהיה בחור חסון וגבוה אל שפת התעלה והחל לרוץ לאורכה קדימה, מושך אליו את אש האויב וממטיר אש שהרחיקה כל מטיל רימונים פוטנציאלי ועזרה לחבריו לטהר את הבונקרים שלמטה ולהשלים את השליטה בתעלות.


הוא ירה גם אל פתחי הבונקרים שבתעלה פנימה, ולא חדל עד שנפגע מכדור בראשו וצנח הרוג לתוך התעלה, לאחר ריצה בלתי אפשרית של 34 מטרים אל מול אש תופת ירדנית.
חבריו מספרים כי לאחר הקרב הם מנו יותר משלושים חיילים ירדנים שהרג בתעלה, כאשר בכל הקרב כולו נהרגו 70 ירדנים! “רק אז תפסנו, איזה קטל רציני הוא מנע” אמר מפקדו.


במכתב האחרון ששלח איתן לאשתו, שלווה, לפני הקרב נכתב: “אנחנו עומדים לצאת, אנחנו הצנחנים… מוכנים לכל פקודה שתינתן לנו ומחכים לרגע המכריע.
אנחנו לא נבייש את הפירמה. יש הרבה אומץ-לב”.


על מעשה זה הוענק לו העיטור הכי גבוה בצה”ל – עיטור הגבורה”.


דורון שכתב את הפוסט בפייסבוק הוא בנו של איתן!


וכך הוסיף דורון: “בתמונה יורם טהרלב בגבעת התחמושת לפני 5 שנים עם הבן שלי עופרי, לוחם בצנחנים, בדיוק במקום שאבא שלי יצא מהתעלה והתחיל להסתער…”.


התמונה המצורפת בדף הפייסבוק “שישי לנפש”.
יהי זכרם ברוך של אופק, איתמר, נמרוד, איתן, וכל הלוחמים והלוחמות שנתנו למדינה את היקר מכל.


הטור המצולם בערוץ היוטיוב “יובל עילם”.

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש