מי יודע מדוע ולמה? – שבוע 244
פורסם על ידי: יובל עילם
אז אני לא אדבר על הזברה והפיג’מה, אלא על כך ש”יותר מאשר העגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק”, ועל שאלת ה”למה?”.
מדי יום אני עוסק במוטיבציה.
רבים רואים בי שאחד שעוסק בהעלאת מוטיבציה לקראת הגיוס, ופונים אליי קצינים, מחנכים, הורים וגם מנהלים בשאלה: “איך מעלים מוטיבציה?”.
סיפור 1️⃣: מה? אני בשוק!
הבוקר בשעה 07:50 על החוף בהרצליה שוחחתי עם טל, חניך מקסים.
שאלתי אותו מתי הוא יצא מהבית? הוא ענה 11:30. איך מתמטית יוצאים בשעה כזו בכדי להגיע לאימון בוקר ב-07:30?
זה מה שקורה כשמגיעים מאילת! כן, הוא יוצא מאילת ב-23:30 ביום שלפני האימון.
אחרי זה, כל מי שאומר לי שהוא גר “רחוק” בעמק חפר או מודיעין, מבין שבעצם הוא גר קרוב להרצליה…
הנה טל בצילום מהבוקר:
אתמול דיברתי עם בחור בן 17 משוהם שאמר לי שהוא גר רחוק, ואז סיפרתי לו על טל.
הייתה שתיקה ואז הוא אמר: “מה? אני בשוק!”
הסיבה המרכזית לקושי האמיתי אחרי החגים קשורה למוטיבציה שלנו, ה”למה”.
ניטשה וגם ויקטור פרנקל אמרו שאם יש לך את ה”למה”, תמצא את ה”איך”.
בכנס שקיימתי שלשום בנושא מצוינות ויחידות עילית, אירחתי אורחים מדהימים וגם הרציתי בפני היהלומים על הצבת מטרות.
אחד הנושאים החשובים בתחום זה, הוא שהמטרה תהיה מקובלת על המבצע!
אם “מפילים” על מישהו פרויקט, סיכוי גבוה שהוא לא יבצע את זה כמו שצריך, עלינו לרתום אותו!
“למה” אז הוא ירצה לבצע את הפרויקט?
כי הוא בחר לבצע את זה, כי זה שלו.
סיפור 2️⃣: שייטת 13 וסיירת מטכ”ל.
בכנס אירחתי בוגרים מדהימים שלי משייטת 13, מהימ”מ, משלדג ומסיירת מטכ”ל.
אלפי בוגרים שלי שירתו ומשרתים ביחידות האלה.
מה המשותף ביניהם? בין היתר השירות הצבאי הקשוח, שכרוך בהרבה סבל.
אבל מה הייתה המוטיבציה שלהם? וואו!
זו שאלה מרתקת עם תשובה שהיא לא חד-משמעית.
עומרי מהשייטת סיפר על הקשיים שלו, על הכישלונות האינסופיים ועל הרצון שלו ללכת לשייטת משום שזה הדבר הכי קשה שיש עבורו.
דרור הגיע לימ”מ מסיבות אחרות, אמיר הלך לשלדג משום שרצה להמשיך את דרכו של אביו, וירון וליאור הגיעו לסיירת מטכ”ל מסיבות אחרות.
בשורה התחתונה “הלמה”, המניע והמוטיבציה של אנשים, הוא שונה.
למה חשוב להכיר בכך? משום שהרבה הורים, מפקדים ומנהלים מנסים לדרבן ולהניע את מי שמתחתם בעזרת מניעים שלא מדברים אליהם.
אנחנו בעידן שבו צריך לחפש את “הלמה” בעזרת הקשבה, מה מניע כל אחד ואחת ואז לפעול נקודתית ואישית.
סיפור 3️⃣: הבגרות תקבע את העתיד שלך.
אנחנו במציאות שהשתנתה דרמטית ב-2-3 העשורים האחרונים, בתי הספר ממשיכים לשים את הבגרות כגולת הכותרת, מבלי שהם שמים לב שהמציאות השתנתה!
במקרים רבים לא צריך כבר תעודת בגרות ואת מה שהיא אמורה להוביל אליו: תואר באוניברסיטה.
הורים מדברים אל הילד ומנסים להניע אותו לפעולה בדיבור של פעם, והילד רואה יוטיוברים עם מאות אלפי מנויים שמרויחים עשרות אלפי ש”ח לחודש ואף יותר, מבלי שהצליחו בלימודים ולפעמים מבלי שלמדו!
והילד שואל את אבא: “אבל למה אבא? למה?
וההורים מעלים את טיעוני הוריהם, מבלי לבחון את תקפותם!
הסיפור של “צריך ללמוד כמו תוכי” הולך ומסתיים, הדור הצעיר מציב לפנינו המבוגרים מראה.
למרות גילם הצעיר הם מבינים שהחיים קצרים ושצריך ליהנות.
הם שואלים שאלות ופועלים אחרת מהדור הקודם, שלא לומר, דור הסבים והסבתות.
עכשיו השאלה היא אם אנחנו נבין אותם וגם נקבל השראה מהם או שנישאר תקועים…
אני נזכר בפרסומת הישנה של קפה ספלנדיד, שבו אומרת השחקנית המבוגרת ובמבטא פולני:
“מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה”.
דמיינו בית ספר שמלמד מה שצריך למאה ה-21:
לעזור לכל ילד למצוא את “הלמה” שלו ואת התשוקה שלו, חינוך פיננסי, עמידה מול קהל, התמודדות עם הצלחות ועם כישלונות והצבת מטרות, ותוך כדי לימוד של החומרים הרלוונטיים הללו, גם ללמד אנגלית, היסטוריה ועוד דברים, אבל מתוך עניין ממשי של התלמיד.
אולי יום יבוא וכך יהיה.
לטור המצולם:
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
