נזכור! – שבוע 118

פורסם על ידי: יובל עילם 

סיפור 1⃣ השנה 1978.
כיתה ח’, בית ספר ברנדייס בהרצליה.
יום הזיכרון. אני מגיע עם חולצה לבנה, מקבל מדבקת יזכור עם פרח אדום – דם המכבים.


אני עומד בטקס, מקשיב ל”יזכור”.
הייתי בטוח שכל מי שנפל היה גיבור וכולם נפלו במערכות הכבדות למען הקמת המדינה.
גם אני רציתי להיות גיבור כזה והדמות הבולטת ששימשה לי השראה הייתה איתן נאוה ז”ל הגיבור שנפל על גבעת התחמושת.


התבגרתי, הגעתי לצבא, התנדבתי ליחידה מובחרת והתחלתי להבין שהסיפור אחר! לגמרי אחר!
שרבים מהנופלים ומהפצועים לא נפלו בקרב הכרחי על הצלת המולדת.
הם נפגעו מתאונות ומסיבות אחרות.


שני אירועים מאז יום הזיכרון הקודם:


סיפור 2⃣ 7.1.2019 צוות בסיירת צנחנים
נדרש על ידי מפקדיו לצאת לניווט בלילה סוער וגשום ובניגוד מוחלט להוראות הבטיחות.
אביתר יוספי ז”ל טבע בעת חציית נחל חילזון שבצפון.





סיפור 3⃣ ברל כצנלסון ונופלי תל-חי.
ב-1920 כתב ברל כצנלסון את הטקסט “יזכור” לכבוד שמונת חללי תל-חי.
הטקסט הותאם והפך לייצג את כל הנופלים.
כל מי שמכיר את הצבא יודע שהסיפור אחר ורבים נפלו בתאונות ובאסונות מיותרים
ולכן החלטתי לפני שנים לכתוב טקסט ערכי שילווה את ה”יזכור”
ויתן מענה רחב ומקיף לרוב הנופלים ולמשפחות השכולות.


ה”נזכור” זכה לחיבוק חם ממשפחות שכולות רבות.
הוא מוקרא במוסדות חינוך רבים, מועצות מקומיות ויחידות בצבא ואני מזמין אותך להפיץ אותו.


בוידיאו המצורף מוקרא ה”נזכור” בחטיבת הקומנדו של צה”ל:

נזכור – טקסט לקריאה בטקסי יום הזיכרון


🇮🇱🇮🇱🇮🇱 נזכור 🇮🇱🇮🇱🇮🇱
כתב: יובל עילם


נזכור את כל מי שאיננו איתנו עוד.
נזכור את מי שנפל בעת קרב או לחימה,
נזכור את מי שנהרג בתאונה,
נזכור את מי שאיבד חייו כאזרח בפיגוע או אסון,
את מי שאיבד חייו כתוצאה מתאונת נשק או מירי מוטעה של חברו.


נזכור את מי שאיבד את חייו משום שלא היו לו הכוחות להתמודד
עם כובד הזיכרונות או עם עול הלחצים והדרישות ואת מי שנפגע בגופו ונשאר בחיים,
ואת מי שנפשו נשארה מצולקת ופגועה.


נזכור ונכבד את מי שנשאר עם הזיכרונות – ההורים, האחים והאחיות,
הסבים והסבתות, בני ובנות הזוג, הדודים והדודות וכל בני המשפחה,
נקשיב להם ולא נשפוט.
נחבק אותם וננסה לעזור להם להמשיך לחיות למרות הצל הכבד והבלתי נסבל,
הקושי העצום והמשא המכופף עד שבירה.


נזכור ונכבד את החברים ואת כל מי שליווה בשעה זו או אחרת ואשר איבד אדם קרוב ויקר.
ננצור את המשמעות שנשארה ממותם – לחיות!
נחייה את חיינו מתוך משמעות אמיתית, כבוד לחיים ושמירה עליהם.


נפתח, נתחדש ונשתנה,
ננסה לראות דברים לא רק דרך מבטינו,
לקבל את השונה ולחיות את חיינו מתוך הגשמה, תרומה ואהבה.
נגלה מעורבות, אכפתיות ונפעל למען הגשמת הערכים שלנו.


נזכור את אלה שאינם עוד ונעריך את אפשרותינו וזכותינו לעשות את שהם לא עשו,
לא הספיקו – לחיות חיים מלאים!


🇮🇱🇮🇱 נזכור 🇮🇱🇮🇱

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש