פורסם על ידי: יובל עילם
סיפור 1⃣ 1985 בסיס תל-נוף, יחידה 669. אני מחזיק כוננות בחוליה 1 והנה הזנקה!
החלום של לוחם ב-669 היה אז לקבל “אורנה” שזה אומר אקשן וזכות להציל
ולממש את כל ההכשרה הארוכה והמפרכת שעברת.
חצי שעה אחרי התגלתה הזוועה. תאונת אימונים וטייס קרב שהתרסק
וסליחה שאני נמנע כאן מהתיאור האמיתי של מה שראיתי…חזרנו ליחידה ואני מנסה להדחיק את מה שראיתי.
סיפור 2⃣ מתי פורז ז”ל, אימו של ניר ז”ל.
מספר שבועות לאחר שניר פורז נפל כמפקד צוות בסיירת מטכ”ל ב-14.10.94
בניסיון החילוץ של נחשון וקסמן ז”ל אמרתי למתי:
“זה לא ממש מנחם אבל תדעי שאת ניר ואת מעשהו לא ישכחו!”
ואכן עשרות מבנים, סרטים ואירועים הנציחו את ניר.
נזכרתי בכל שירי הגבורה עליהם גדלתי.
בכולם נפלו החיילים מות גיבורים והנה המציאות מגלה תמונה אחרת ועצובה.
מה עם כל מי שלא נפל מות גיבורים? מה עם כל עשרות אלפי המשפחות שלהם?
זו הסיבה שכתבתי לפני שנים את “נזכור” שנועד להכיל את כולם ואת כולן
והוא מוקרא בטקסי יום הזיכרון בעשרות יישובים, בתי ספר, בסיסי צבא.
במידה והוא נוגע בך, אשמח לסיוע בהפצתו.
🇮🇱🇮🇱🇮🇱 נזכור 🇮🇱🇮🇱🇮🇱
נזכור את כל מי שאיננו איתנו עוד.
נזכור את מי שנפל בעת קרב או לחימה, נזכור את מי שנהרג בתאונה,
נזכור את מי שאיבד חייו כאזרח בפיגוע או אסון,
את מי שאיבד חייו כתוצאה מתאונת נשק או מירי מוטעה של חברו.
נזכור את מי שאיבד את חייו משום שלא היו לו הכוחות להתמודד עם כובד הזיכרונות
או עם עול הלחצים והדרישות ואת מי שנפגע בגופו ונשאר בחיים, ואת מי שנפשו נשארה מצולקת ופגועה.
נזכור ונכבד את מי שנשאר עם הזיכרונות – ההורים, האחים והאחיות,
הסבים והסבתות, בני ובנות הזוג, הדודים והדודות וכל בני המשפחה, נקשיב להם ולא נשפוט.
נחבק אותם וננסה לעזור להם להמשיך לחיות למרות הצל הכבד והבלתי נסבל, הקושי העצום והמשא המכופף עד שבירה.
נזכור ונכבד את החברים ואת כל מי שליוה בשעה זו או אחרת ואשר איבד אדם קרוב ויקר.
ננצור את המשמעות שנשארה ממותם – לחיות!
נחייה את חיינו מתוך משמעות אמיתית, כבוד לחיים ושמירה עליהם.
ניפתח, נתחדש ונשתנה, ננסה לראות דברים לא רק דרך מבטינו,
לקבל את השונה ולחיות את חיינו מתוך הגשמה, תרומה ואהבה.
נגלה מעורבות, אכפתיות ונפעל למען הגשמת הערכים שלנו.
נזכור את אלה שאינם עוד ונעריך את אפשרותינו וזכותינו לעשות את שהם לא עשו,
לא הספיקו – לחיות חיים מלאים!
🇮🇱🇮🇱🇮🇱 נזכור 🇮🇱🇮🇱🇮🇱
ביום שלישי הקרוב אחרי טקסי יום הזיכרון ובמסגרת אירועי “הקשבה לתקומה”.
באחד מהם אני אספר על ניר פורז ז”ל שהיה חניך ואח”כ חבר נפש.
הכניסה חופשית ואני מזמין אותך ודרכך לחברים.
המפגש יתקיים ביום שלישי 17.4 בית קינן בשעה 20:45. רחוב אלתרמן 51 הרצליה.
הספר המומלץ השבוע: “ובשקט באה החוכמה”
סיפרון קסום קטן, חכם ומרגיע. כתבה הלן אקסלי, הוצאת כנרת.
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש