על אומץ, עוצמה והרוח האנושית – שבוע 249

פורסם על ידי: יובל עילם 

בשבוע שעבר בטור 248 דיברתי על מזל.
כתבתי על כך שד”ר וייסמן אמר בין השאר שאנשים בני מזל רואים את חצי הכוס המלאה.
הם מאמינים שהכל יסתדר לטובה והם פרו אקטיביים!


היום אספר על שלושה כאלה.


סיפור 1️⃣: דיוויד ברוזה.
לפני כשבועיים הייתי בהופעה נהדרת של דיוויד ברוזה.
פתאום בשיר הראשון פקע מיתר בגיטרה שלו!
הוא היה בהלם ראשוני ואמר: “45 שנים לא קרה לי דבר כזה”.
ואז הוא מייד פעל!
הינחה את הלהקה לאלתר ולנגן משהו כשהוא עצמו הולך מאחורי הקלעים, חוזר עם מיתר ספייר, מחליף ומכוון את הגיטרה תוך כדי ההופעה.


כשזה קרה מייד עלה בראשי השיר הנפלא “מוכרחים להמשיך לנגן” שהלחין יאיר רוזנבלום למילותיו של עודד פלדמן:


“שניים ממבנה חרדל – הלך
ארבע ממבנה אגוז – הלך
כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים שמנגן ומנגן ומנגן,
וכפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות,
ועוד מיתר אחד פחות
ומיתרים פקעו ולא חזרו
חלקם חזרו וימשיכו לנגן
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן.”


ב-6 ביוני 1974, חודשים אחדים לאחר מלחמת יום הכיפורים, נערכה בבסיס רמת דוד מסיבה לכבוד טייסי חיל האוויר שחזרו מהשבי בסוריה.


מפקד חיל האוויר דאז, האלוף בני פלד ז”ל, נשא דברים במסיבה, והתייחס לאבדות הכבדות של החיל במלחמה, כשאמר שחרף המחיר הכבד המשיך החיל בביצוע משימותיו, משום ש”את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן”.


סא”ל עודד פלדמן ז”ל, היה ראש ענף תרבות וחינוך בחיל האוויר באותו זמן, ולקח מטפורה זו כבסיס לשירו “מוכרחים להמשיך לנגן”, שהולחן בידי יאיר רוזנבלום וביצעה להקת חיל האוויר.


ולסגירת הסיפור: דיוויד ברוזה התגייס ב-1974 והגיע לאחר מכן ל… צוות הווי חיל האוויר עם אחותו טליה, דני בסן ודפנה ארמוני.


סיפור 2️⃣: איזה אומץ יש לו.
“איזה אומץ יש לו”, כך כתב לי אורי במשוב אחרי האימון בשישי האחרון, לאחר אימון הבוקר בו פגש את גור.


גור יהלום אמיתי! בוגר מקסים ומרשים, התגייס לשייטת 13 ביולי 2020 ולפני שבוע, אחרי שנה ושלושה חודשים, התבשר לצערו הרב שהוא מודח.


עשרות בני נוער מעריכים אותו מאוד וכולם כולל אני היינו בטוחים שיסיים את המסלול.


והנה ביום שני אני רואה שהוא ניסה לטלפן אליי… סימן לא טוב לטלפון מבוגרים באמצע שבוע…


וביום שישי, ארבעה ימים אחרי שהודח וחטף מכה אדירה, אני רואה אותו מגיע לאימון בוקר בכדי לעזור להכין את הדור הבא שרוצה להגיע לשייטת.


הייתי מופתע אבל בעצם לא ממש, משום שאני מכיר אותו כבר שנים, ולמדתי להכיר את העוצמות שיש בו!
אומץ וכוח נמדדים בעיניי גם ביכולת להיחשף ברגעי משבר, קושי והתמודדות.


סיפור 3️⃣: יהודה יצחק הישראלי.
הוא נכדו של המורה המיתולוגי שלי וחברי ד”ר סיני הישראלי.
במבצע/מלחמת “צוק איתן”, לחם יהודה בסיירת רימון שהייתה חלק מחטיבת גבעתי.


יהודה יצחק נפצע אנוש בראשו.
מספר ימים לאחר הפציעה נולד בנו ארז.
הברית המרגשת נערכה סמוך למיטה בה אושפז האב במצב אנוש.


אני עוקב אחרי הסיפור, שמלמד על עוצמה אנושית אדירה, אמונה ומשפחה שעושה הכל, אבל הכל למען הבן.
לפני כשבוע הוא נטל חלק באירועי מרתון ירושלים.


אני ממליץ בחום לצפות בכתבה:


https://13news.co.il/item/news/domestic/articles/injured-and-runs-marathon-1399455/


הסיפור של האנשים בעלי מזל שמצליחים – הוא על התגובה שלהם!
הם נכשלים וחוטפים מכות, אבל קמים על הרגליים, אוספים כוחות ו”מתחילים שוב מבראשית!”.


נעמי שמר הנפלאה כתבה והלחינה את השיר הנהדר – “החגיגה נגמרת”:


“ולפעמים החגיגה נגמרת כיבוי אורות…”
“…לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית.”


לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית”.


הטור המוקלט:

מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש