על יצירתיות ו”בננות ירוקות” – שבוע 189
פורסם על ידי: יובל עילם
הטור המצולם:
“החיים קצרים מכדי לקנות בננות ירוקות” ארנסט וולס.
סיפור 1️⃣: שירת הברבור.
“…אני מחפש את ג’יימס בונד מחופש לוודי אלן”… מישהו שיצליח לשכנע בחורה בקניון למדוד חזייה”. על הליך המיון והכשרה למוסד (מתוך הספר החדש שירת הברבור שנכתב על טל בר, הוצאת ידיעות ספרים).
גילוי נאות – טל בוגר מחזור 11 שלי (לפני 24 שנים).
אני קורא כעת בשקיקה את הספר הנהדר שלו וכהרגלי חושב על ההקשרים בין הספר על המוסד, בחירת חייליו וסיפורים מרתקים לבין מערכת החינוך.
מה מייחד את ההיי-טק, החיסון לקורונה וחיילי המוסד? הצורך ביצירתיות! ומה עוד טל בר מזכיר לכולנו בפתיח הספר (הציטוט הפותח כאן למעלה) שחשוב לכולנו? לתכנן לעתיד אבל לזכור שהזמן היחיד שקיים הוא זמן הווה! זמן לבננות צהובות!
טל מתאר בספרו ראיון קבלה למוסד שבו יושב קצין ששירת ביחידת עילית ומנסה להרשים את המראיין שמשתעמם מה”עוד מאותו דבר” ומחפש לשמוע משהו אחר.
אז מה משותף בין התרגיל הזה, בחירת חיילים למוסד לבין מערכת החינוך?
יצירתיות, העזה, נחישות, ערכים, שליחות. האם אלה לא ערכים שנחוצים לכל ילדינו כיום? ולא רק למוסד?
סיפור 2️⃣: חינוך לחיים.
מה אנחנו רוצים לעתיד ילדינו? שיהיו קודם כל ומעל הכל בני אדם! (ראו את האונס הנורא באילת), שיהיו עצמאיים ולא תלותיים בהוריהם (ראו את המבוגרים הגרים בבית הוריהם), פתוחים לשינויים ויצירתיים (ראו את המאה ה-21 ובעיקר כעת בעידן הקורונה), שיבינו ושיקבלו כלים להצלחה בהקמת עסק או ארגון, פיתוחו וניהולו (ראו את הניהול האומלל של המדינה).
ומה בפועל קורה שוב ושוב? עוד מאותו הדבר…
מה שלמדו סבא וסבתא ומה שאנו למדנו. כלום לא נשתנה! “חורשים על החומר ומקיאים”.
ביום שני השבוע חלפתי על פני בית קפה שבו ישבו שני תלמידי תיכון ותרגלו תרגילים במתמטיקה. הבטתי מבט חטוף במחברות שלהם, נזכרתי בעצמי לפני שנים ותהיתי: “לשם מה?”.
אלא שיש גם נקודות אור בחינוך ובמנהלים מסוג אחר. לפני כשבוע קיבלתי מחלק מחבריי את הקישור לכתבה הנפלאה ששודרה על מנהל בית ספר אמיץ, אחיו של איש אמיץ אחר שהבוגרים בינינו זוכרים היטב גם אם לא שירתו בסיירת גולני: גוני הרניק ז”ל.
בכתבה הוא מספר על התפיסה החינוכית שלו ואז אמרתי: יש לי נפש תאומה לתפיסתי החינוכית! כפי שרוני אומר: “המטרה שלי לתת להם ערכים להיות אנשים טובים ועם כלים להצליח בחיים!”
ממליץ לך מאוד לצפות בכתבה:
טל בר ורוני הרניק הנפלאים נותנים השראה בספר ודרך החינוך לרוח אחרת! הרצל אמר: “אם תרצו אין זו אגדה” ואולי בעשור השלישי של המאה ה-21.
סיפור 3️⃣: סרטן בגשם!
מרינה לנדה חולת סרטן מבית שמש, אישה צעירה וסגנית מיס ישראל לשנת 2018, ביקשה בפוסט שתזכה לראות גשם בפעם האחרונה לפני מותה. בחורה בשם רובי קראה ועשתה! ארגנה את שירותי הכבאות של בית שמש שהגיעו והמטירו עליה גשם מרגש עד מאוד! מדהים!
מרינה מחזקת את הסיפתח של הספר הנפלא של טל בר: “החיים קצרים מכדי לקנות בננות ירוקות” ארנסט וולס.
אז מתי אתם באים להנות מהשקיעה? ספטמבר אוקטובר מזמן לכם שקיעות מופלאות בים! ואם תגיעו בראשון וברביעי לחוף אכדיה תיפגשו אותי עם היהלומים המקסימים! 😃
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
