רק החולמים מגשימים! – שבוע 237
פורסם על ידי: יובל עילם
הטור היום מתאים לכל מי שרוצה להצליח כאדם, כהורה, כמנהיג, כמנהל או כמפקד.
סיפור 1️⃣: מי רוצה להיות מורה?
לאורך שנים בערבי הורים אצלי, נהגתי לשאול את ההורים של החניכים (היהלומים) שתי שאלות:
מי חושב שלמורה/שלמחנך יש תפקיד חשוב?
כל ההורים הרימו יד.
מי רוצה שהילדים שלו יהיו מורים?
כמו שהגשש החיוור אמרו: “אף אחד לא קם!”.
השבוע התרגשתי לקבל את ספרו החדש והמרתק של חברי רוביק דנילוביץ’.
לו הייתי שר החינוך הייתי רוכש אותו לכל 130,000 המורים והמורות במדינה.
אם יש מישהו שלא מכיר את רוביק (שנמנה בקרב קוראי הטור), מדובר בראש עיריית באר שבע מאז נובמבר 2008.
אפשר לומר ראש עיר יוצא דופן ונדיר.
סיפור 2️⃣: 434 בפסיכומטרי.
דמיינו לכם ילד שאין לו תעודת בגרות ואינו פוגע במתמטיקה אך טוב בכדורגל.
האם מערכת החינוך יכולה להתגאות בילד כזה?
מה המורים יכולים להגיד לילד כזה שלפי המדדים המקובלים, לא אמור להצליח בחייו?
עוד שבועיים נפתחת לה שנת לימודים חדשה עם למעלה משני מיליון תלמידים.
כל אחד ואחת מהם עולם ומלואו.
רוביק דנילוביץ’ היה פעם אחד מהם.
הוא לא היה אמור להצליח בחייו משום שהמערכת תייגה אותו ככישלון, מאחר שמתמטיקה ומספרים לא היו הצד החזק שלו.
מדינת ישראל הייתה יכולה לפספס את אחד מהמנהיגים המיוחדים שלה רק שרוביק הצליח למרות ולא בזכות המערכת.
בספרו המרתק מקדיש רוביק את עשרות העמודים הראשונים למערכת החינוך, לאיך שהוא רואה אותה ומה שצריך לשנות בה.
ומה המספר 434 מציין? את ציון הפסיכומטרי של רוביק.
איך זה שעדיין היום לא מודדים ולא מעריכים במדינה את ציון ה-EQ – האינטיליגנציה הרגשית!
כולנו מכירים יותר מראש ממשלה אחד שהיה מבריק בשכלו אך חלש ביכולתו הרגשית, ולכן לא הצליח להניע אנשים, להנהיג ולהוביל.
בהקדשה שכתב לי רוביק הוא כותב לי בין השאר: “סיפור חיים אישי על העוצמה שבפשטות”.
רוביק הצליח מעל הכל בזכות אופיו המיוחד, הרגישות שלו והאהבה שלו לאנשים ולאימו.
הוא הקדיש את ספרו לאימו, ורשם: “לאימא שבמנהיגותה ובעוצמת הפשטות שבה, עיצבה את חיי”.
במערכת החינוך הוא זכה למורות ולמנהלות שידעו להבין אותו, ואולי גם בזכות הכדור העגול, שבזכות שליטתו בו היה ממנהיגי בית הספר.
סיפור 3️⃣: עיתון דה מארקר.
לי איקוקה, אחד מהמנהלים הגדולים שהיו בארה”ב במאה ה-20, אמר בזמנו:
“בחברה אידיאלית הטובים ביותר יעסקו בחינוך והאחרים יידרשו להסתפק בתחומים אחרים”.
בתחילת השבוע שוב למדתי כמה אנחנו רחוקים מזה, כשקראתי את נתוני השכר של המורים.
כמה לדעתכם ראוי מורה בתיכון בעל תואר שני ב-100% משרה ועם 25 שנות וותק להרוויח?
הוא/היא בערך בגיל 50.
בכדי לוודא שאלה המספרים העברתי את הצילום לסיגל המקסימה, מנהלת תיכון מדהימה, והיא אישרה לי שזה מדויק: 13,013 ש”ח ברוטו.
בכדי להצמיח וללטש יהלומים בכל התחומים, מדינת ישראל צריכה בתחום החינוך את הטובים ביותר בכדי שאנשים נפלאים כמו רוביק דנילוביץ’ יצמחו, ושיצמחו בזכות ולא למרות המערכת.
אי אפשר למשוך אנשים למקצוע כל כך נפלא בתנאים כאלה עלובים.
אם אני הייתי מנהל בית הספר של רוביק, הייתי מעודד אותו למגמת ניהול.
הוא קיבל כישרון על בתחום לכן חובה לעודד ולפתח אותו בכיוון.
באר שבע והנגב הרוויחו בגדול מהכישרון שלו.
אני סבור שכל מי שיקרא את הספר של רוביק: “רק החולמים מגשימים” (הוצאת דביר), יוכל להרוויח בגדול ולקבל השראה מהאיש הגדול הזה.
רוביק מעביר את המסר הסופר חשוב: בעידן שבו עדיין בודקים מנהלים ומפקדים לפי תארים וציונים, אולי הגיע הזמן לתעדף את האופי והערכים על פני הציונים!
לטור המצולם:
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
