שיעור לחיים! - שבוע 206

פורסם על ידי: יובל עילם 

הטור המצולם:

קצת ארוך אבל תאמינו לי ששווה קריאה!
שיעור על חוכמת חיים בבית הספר לחיים!

סיפור 1️⃣: הולי בוצ׳ר – Holly Butcher
הולי נפטרה לפני שנתיים מסרטן כשהיא בת 27 בלבד.
אלו מילות הפרידה שכתבה בסך הכול יום אחד לפני מותה.
תימצתי את דבריה ואני ממליץ לכם בחום לחפש ולקרוא את הטקסט המלא!


תמיד דמיינתי את עצמי מזדקנת, עם קמטים ושיער לבן, מוקפת ילדים שתכננתי להביא עם אהבת חיי.
אני רוצה את זה כל כך שזה כואב. אני בת 27 עכשיו. אני לא רוצה ללכת. אני אוהבת את החיים שלי.
החיים שבירים, יקרים ולא צפויים. כל יום הוא מתנה, לא זכות.
תפסיקו לדאוג כל כך בגלל הלחצים הקטנים וחסרי המשמעות שבחיים.
נסו לזכור שלכולנו מצפה אותו גורל, אז תעשו את מה שאתם יכולים כדי לגרום לזמן שלכם להיות משמעותי ונהדר, בלי כל הבולשיט שמסביב.
בכל פעם שאתם מתבכיינים על משהו מגוחך פשוט תחשבו על מישהו שבאמת יש לו בעיה.
תהיו אסירי תודה על הבעיה הקטנה שלכם.
אל תתעכבו עליה ואל תתנו למצב הרוח שלכם להרוס לאחרים את היום.
צאו החוצה ותנשמו נשימה עמוקה. תראו כמה השמיים כחולים וכמה ירוקים העצים; זה כל כך יפהפה.
תחשבו איזה מזל יש לכם שאתם יכולים לעשות בדיוק את זה – לנשום.
יכול להיות שנתקעתם בפקק, או שלא ישנתם טוב בגלל שהתינוקות היפהפיים שלכם הפריעו לכם לישון,
או שהספרית שלכם סיפרה את השיער שלכם קצר מדי.
יכול להיות שנשברה לך הציפורן עם המניקור הטרי, שהחזה שלך קטן מדי, או שיש לך צלוליט על הטוסיק ושהבטן שלך רופסת.
אל תתייחסו לכל הזבל הזה. אני מבטיחה לכם שלא תחשבו על כל הדברים האלה כשיגיע הזמן שלכם ללכת. זה כל כך חסר חשיבות כשמסתכלים על החיים מלמעלה.
הגוף שלי הולך לי מול העיניים ואין דבר שאני יכולה לעשות לגבי זה.
כל מה שאני רוצה עכשיו זה רק עוד יום הולדת או חג עם המשפחה שלי, או רק עוד יום אחד עם בן הזוג שלי והכלב. רק עוד אחד. אני שומעת אנשים מתלוננים על כמה נורא בעבודה או על כמה זה קשה לעשות ספורט. תהיו אסירי תודה שאתם בכלל מסוגלים לעשות את זה.
עבודה והתעמלות עלולים להישמע כמו דברים כאלה טריוויאלים,
עד שהגוף שלך לא מאפשר לך לעשות אף אחד מהם. תשמרו על הגוף שלכם, אפילו אם הוא לא אידיאלי לדעתכם. תזיזו אותו ותזינו אותו באוכל בריא. אל תהיו אובססיבים אליו.
תזכרו שיש עוד היבטים של בריאות טובה חוץ מהגוף הפיזי.
תעבדו קשה באותה מידה על להשיג גם אושר מנטלי, רגשי ורוחני.
כך תבינו כמה זה חסר חשיבות להיות בעל “גוף הרשתות החברתיות” המושלם, זה שמתארים אותו בטיפשות. תנו, תנו, תנו. אומרים שזה גורם יותר אושר לתת לאחרים מאשר לעשות למען עצמך.
זה נכון והלוואי שהייתי עושה את זה יותר כשהייתי בריאה.
מאז שחליתי פגשתי אנשים נדיבים ואדיבים להפליא שתמכו בי יותר מכפי שאי פעם אוכל לגמול להם.
הוציאו את כספכם על חוויות. או לכל הפחות, אל תפסידו חוויות בגלל שבזבזתם את כל כספכם על שטויות חומריות. זה מוזר כשיש כסף לבזבז לקראת הסוף, כשאת גוססת. זה גורם לך להבין כמה טיפשי זה שאנו חושבים ששווה לבזבז כל כך הרבה כסף על בגדים חדשים ו”דברים” בחיים שלנו.
השקיעו מאמץ וצאו לטיול ההוא אל החוף שתמיד רציתם לעשות ולא הספקתם. צאו לחיק הטבע.
נסו פשוט ליהנות מרגעים יפים במקום לחוות אותם דרך מסך הטלפון שלכם. החיים לא נועדו לכך שיחיו אותם דרך מסך ולא שיונצחו בתמונה מושלמת. תיהנו מהרגע שלכם, תפסיקו לנסות ולתעד אותו בשביל אחרים. קומו מדי פעם מוקדם, עם הזריחה. האזינו לציוץ הציפורים.
תראו את הגוונים היפהפיים של השמיים כשהשמש עולה. תעבדו בשביל לחיות, אל תחיו בשביל לעבוד. תאכלו את העוגה, בלי שום נקיפות מצפון. אל תתביישו לסרב לדברים שאתם ממש לא רוצים לעשות.
אל תהיו לחוצים לעשות את מה שאנשים אחרים מאמינים שהוא משמעותי לחיים.
אם אתם רוצים לחיות חיים בינוניים, ממוצעים, זה בסדר גמור!
אמרו ליקיריכם בכל הזדמנות שאתם אוהבים אותם, ותאהבו אותם בכל לבכם.
זכרו: אם משהו גורם לכם אומללות – בעבודה או באהבה או בכל דבר שלא יהיה – יש לכם את הכוח לעשות שינוי. עשו אותו. אתם לא יודעים כמה זמן נותר לכם, אז אל תבזבזו אותו על להיות אומללים.
אני יודעת שאומרים את זה תמיד, אבל זה כל כך נכון. ועוד בקשה אחת: עשו טובה לי ולאנושות כולה, ותתרמו דם באופן קבוע. זה גם יגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם וגם עשוי להציל חיים.
כל תרומת דם עשויה להציל שלושה בני אדם! תרומות הדם שקיבלתי נתנו לי עוד שנה – שנה שלעד אהיה אסירת תודה שזכיתי לחיות בה על האדמה הזו עם בני משפחתי, חבריי והכלב שלי.
שנה שבה עברתי כמה מהרגעים היפים בחיי.




הפוסט זכה ל-50,000 לייקים באתר של ידיעות אחרונות ואני כתבתי את התגובה:
“מעניין מה היו התגובות לפוסט המרגש הזה לו הולי היקרה הייתה בחיים? חשבתם על זה?
תנו לי להעריך ש-1% היה מגיב, אם בכלל…הסיפור פה הוא על הכאב שבלכתה הטרגי והמוקדם של בחורה מקסימה, צעירה ויפה.מי באמת ישנה את סדר יומו מעתה ועד יומו האחרון? יהי זכרה ברוך.”


סיפור 2️⃣: אילת? הודו? כאן ועכשיו!
לפני כשבוע הלך לעולמו הזמר הנפלא ליאור ייני.
תחנת הרדיו 103 היא בעיניי שומרת הסף של הזמר העברי בכל סוף שבוע (ומבחינתי גם באמצע) דרך “שבת עברית”.
לפני כשבוע היא הקדישה את המקום הראוי לליאור ייני ז”ל.
שעתיים ורבע נפלאות עם שיריו של ליאור, אני ממליץ לכם בחום לשמוע דרך האפליקציה שלהם!
את התוכנית ערך העורך הנהדר יואב חנני שבחר לפתוח אותה עם השיר “בואי לאילת” שכתב ירון לונדון והלחינה נפלא נורית הירש:
“בואי נמלט מן האספלט
ומן הערים המקומטות בואי נמלט אל הלגונות השקטות.
בואי לאילת לאילת.
בבירת השמש
מנומש בנמשל
מול הרקיעים נחטוף תנומה והרוח שיישוב
ישיאנו לא לחשוב
על מאומה.
עצומי עיניים נמלט בשניים למים אל גני האלמוגים בין כחול לבין ירוק
את בגדי הים נזרוק נשליך אותם אל הגלים…”.


יש כאלה שבכדי לנשום ולהירגע צריכים את אילת,
את הודו או מקומות אחרים ואז אחרי שבוע או יותר חוזרים לטירוף.
האתגר של כולנו הוא ליצור לעצמנו אילת כזו לשעה או יותר מדי יום או שבוע! אז מה היא ה”אילת” שלכם? הטור מוקדש לזכרם של הולי בוצ’ר וליאור ייני ז”ל.




מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם

הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש