שם המשחק: מינוס 7 ו- 57 – שבוע 178
פורסם על ידי: יובל עילם
לרובנו יש מחשבות, חלומות או רצונות כלשהם. מה מונע מאיתנו להגשים אותם?
לעיתים חוסר אמונה, לעיתים אכזבות קודמות ולעיתים פשוט גישה לא נכונה.
בעולם הספורט ישנו משפט שאומר: “תן למשחק לבוא אליך! אל תכפה את עצמך עליו”.
מי שמנסה לעשות בכוח לרוב לא יצליח.
הפעם אני רוצה לשתף אתכם בגישה אחרת שבה נקטתי – כמו למשחק, אבל משחק בכיף ובלי “אתה מוכרח”, “אתה צריך” – בקיצור בלי לחץ – כמו שילדים משחקים!
אתם גם מכירים את זה שאתם שכחתם משהו ואז נלחצים ואומרים: “נו, נו, נו”, במקום לשחרר, להרפות ואז אנחנו נזכרים!
סיפור 1️⃣: אמבולנס, מיון ומשחק.
ביום שלישי בשעה 17:15 קיבלתי טלפון: נגה (הבת שלי) נפלה בגינה ופתחה את ראשה ואמבולנס עמד להגיע.
מיהרתי אליה, ירד דם מראשה. אירוע מלחיץ ובעיקר בשבילה. באמבולנס הרגעתי אותה אבל הסיפור היה במיון ילדים בבית החולים מאיר.
קיבל אותה ד”ר אהוד רוזנבלום ובדק אותה ואז הוא החל לשחק איתה משחק מדהים. כאילו הם באיזה קרקס.
היא החלה לצחוק ואז הוא הציע לה לבחור קרטיב חומוס, או עדשים 😃
נגה הגיעה לחוצה ובמצב לחוץ ולפתע החלה לצחוק, נקרעה מצחוק! לרגע חשבתי שהוא ליצן רפואי מוכשר במינו!
מה קרה מכאן? כל הבדיקות עברו בחיוך וברוגע. ד”ר גאון בפעולה!
היא טופלה נפלא, החתך הודבק והכל בסדר. טיפול ויחס מדהימים! כל הכבוד!
סיפור 2️⃣: משחק.
לירון ואופק הם שני מדריכים נהדרים שמחנכים ומלמדים ילדים קטנים (ביניהם ילדיי) במסגרת החוג: חברים לספורט. אתמול הבטתי היטב בילדיי: הם רצו, עבדו ותרגלו חשיבה תוך כדי משחק! הם נעו במהירות, בזריזות ובדופק גבוה, תוך כדי עבודת צוות והכל עם חיוך ושמחה! איזו למידה נפלאה!
אין כמו משחק ללימוד אפקטיבי ומהנה.
מה היה קורה אם אנו המבוגרים היינו מתבוננים על החיים כמשחק? כפי שאומר חברי אריה מליניאק.
סיפור 3️⃣: מתנת יום הולדת 1.
גברים לפעמים משתעשעים במחשבות על “מתנה ליום ההולדת”. לרוב מדובר על מתנה חומרית. כשאני חושב על זה, אני מעיף מבט לשעון היד הפשוט שיש לי (ג’י שוק מסוג casio) ונזכר כמה מעט זמן התרגשתי ממנו כשהוא היה חדש. כך לגבי כל דבר חומרי.
ולכן בתחילת 2020 אחרי שהרגשתי שעליתי קצת במשקל החלטתי על מתנה ליום ההולדת (25.6). זה לא שאני מכוון למשקל הגיוס שלי (82 ק”ג) אבל רציתי לתת לעצמי מתנה רצינית ליום ההולדת ולחזור למשקל שבו אני מרוצה מעצמי = 87 ק”ג.
דווקא תקופת הסגר בקורונה סייעה לי ללכת על תוכנית מסודרת בעניין. אגב, אני מאוד אוהב מתוקים ולא ויתרתי עליהם. פשוט נכנסתי לאורח חיים כיפי ומדליק ומעין משחק. בלי לחץ, הכל בכיף. הקפדתי על תזונה בריאה יותר ומצומצמת יותר, על פעילות גופנית ושינה. הכל כמובן בעזרת מטרות מאתגרות וריאליות לטווח הקרוב והרחוק – יום ההולדת.
מי שעוקב אחריי יודע שכבר בסוף מאי עמדתי במטרה – הורדתי כמעט 7 ק”ג ומאז אני שומר על זה. הכל בכיף.
סיפור 4️⃣: מתנה 2: 56.
מי שעוקב אחרי בשנים האחרונות יודע שיש לי דרך מיוחדת לחגוג את יום ההולדת שלי – לבצע שכיבות סמיכה כמספר שנותיי + אחת לשנה הבאה!
אני שומע לא פעם אנשים צעירים בני 35-40 אומרים: “בגילי” ועוד שטויות.
רוצים את הסוד? הנה: בכדי לעמוד ביעד המאתגר הקדשתי בערך 120 שניות בשבוע! כן, מה ששמעתם. ליתר דיוק 40 שניות כל יומיים!
אה, ועוד דבר – השרירים שלי אלו שרירים שרגילים לבצע את התרגיל בערך 46 שנים!
הגוף שלנו מסוגל לשמור על יכולתו ואף לשפרו – הכל עניין של תרגול! כך אגב, לגבי המוח וכל חלק בגוף:
Use it or lose it.
ובכל זאת כשהגעתי השבוע לרגע בו רציתי להגיע למשחק שהתוצאה שלו היא 57 שכיבות סמיכה, הבאתי מצד אחד כיף אבל גם נחישות וכוח רצון כפי שאתם יכולים לראות בסרטון המצורף:
קדימה לשחק!
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
