תודה שלא קיבלתם אותי! – שבוע 155
פורסם על ידי: יובל עילם
מדי יום אני משוחח עם היהלומים שלי, צעירים ובוגרים. הם מתמודדים הן עם כישלונות והן עם הצלחות.
למה עם הצלחות? משום שגם הצלחה מטלטלת ומוציאה משיווי משקל רגשי.
כישלונות יכולים להיות בכל דבר!
אי קבלה ליחידה יוקרתית, למוסד אקדמי, בדייט.
אם אתה כבר בתוך גוף יוקרתי ולא בוחרים בך לתפקיד נחשק – אין סוף דוגמאות.
סיפור 1⃣: תודה שלא קיבלו אותי לנבחרת ישראל ולקורס טייס. בכיתה י”א שיחקתי כדורסל בקבוצת הפועל תל אביב, אז אלופת המדינה לנוער.
קיבלתי זימון לנבחרת ישראל לנוער. לא עברתי את המבחנים ובסוף השנה גם עזבתי את הכדורסל משום שרציתי לעשות שירות צבאי משמעותי.
נכשלת במיונים לקורס טייס. עשיתי את המיונים לקורס טייס ולא עברתי את השלב לפני הגיבוש. קיבלתי מכתב שבו מבשרים לי: “אנחנו מצטערים לבשר לך שלא עברת את המיונים”
למכתב צורף מכתב ורוד קטן שבו כתבו לי: “לאחר בדיקה ראשונית נמצאת מתאים לשירות ביחידת החילוץ של חיל האוויר 669”
התלהבתי והגעתי לגיבוש אותו עברתי ומאז אני מחובר ליחידה.
אילולא העזיבה של הכדורסל והדחיה מטייס לא הייתי מגיע לזה! תודה 😀
סיפור 2⃣: עורך דין. קצת אחרי שהשתחררתי מהצבא התלבטתי “מה אעשה כשאהיה גדול?”
אחי הגדול עורך דין וזה הרי מקצוע מכובד, למה שלא אנסה? אמרתי לעצמי.
ציוני הבגרות שלי לא היו משהו ואז להתקבל למשפטים היה קשה מלהתקבל לקורס טייס!
בכל זאת ניסיתי והגשתי את הטפסים לאוניברסיטת תל-אביב.
עברו כמה שבועות ויום אחד אני מקבל בדואר מעטפה מהאוניברסיטה עם תשובה שלילית.
הרגשתי מאוכזב.
תודה לאוניברסיטת תל-אביב שלא קיבלה אותי! להיות עורך דין זה להיות מסוגל לשבת שעות ארוכות על מסמכים ופסקי דין ארוכים, כשכל פסיק ואות קובעים – אין מצב שהייתי מצליח שם.
שלשום התקיים אימון מספר 58 השנה. עד כה העברתי 23,000 שעות אימון.
הבטתי ברגע מסויים באימון על גיא שמגיע מנהריה, על איתי, סתיו ומארק שמגיעים מירושלים ואמרתי לעצמי: “זה מטורף ומרגש לראות את הנוער הנפלא שמגיע מכל הארץ להרצליה לידיים שלי”.
הלכתי לתחום שלי משום שהלב שלי הוביל אותי לשם. הלכתי למכון וינגייט, המצאתי תחום חדש – הכנה לצה”ל ועשיתי מהפכה. מעבר ל-9,000 בוגרים ובוגרות עברו תחת ידיי, קמו עוד מאות מסגרות הכנה לצה”ל ולהערכתי עברו בהן לאורך 34 שנים מאות אלפי בני נוער. הכל בזכות תשובה שלילית שקיבלתי מאוניברסיטת תל-אביב וגם בזכות עוד כמה דברים:
היכולת שלי להקשיב ללב ולבטן שלי, וללכת לכיוון שמתאים לי. הרי אם הייתי רוצה, באמת יכולתי להיות עורך דין.
היכולת לבחור מקצוע לחיים לא לפי מה שקיים כבר, אלא לפי מה שיכול להיות!
3. גישה חיובית שכוללת אופטימיות ויכולת לקום על הרגליים אחרי נפילות.
סיפור 3⃣: לא נוציא לאור את הספר שלך. לפני שבע שנים קיבלתי בשורה נפלאה על הנכונות של הוצאות הספרים “כתר” ו”ידיעות” להוציא את הספר שלי על הכנה לצבא (“הדרך לקרבי” בהוצאת “כתר”).
לפגישה עם העורכת דנה אלעזר-הלוי (היום סופרת כוכבת) הגעתי עם כתב יד נוסף שחלמתי להוציא: ספר המסכם את שירותי הצבאי ב-669. היא הופתעה ואחרי בירור אמרה לי:
“בהוצאת “כנרת” מתבשל לו ספר על 669″…
איזה באסה אמרתי לעצמי אבל אחכה. הספר יצא לאור ומיהרתי לקרוא. אחלה ספר אבל לא דומה לרעיון שלי.
חיכיתי שנתיים נוספות ושוב ניסיתי! שלחתי למספר הוצאות את כתב היד שלי ו…כולן השיבו תשובה שלילית.
בהוצאת “ידיעות” הודיע לי הסמנ”כל שהם בוחרים להוציא ספר אחר לאור.
כך יצא לא מזמן הספר: “מאפס למאה” שנכתב על ידי גיא מ. התותח.
הספר הפך לרב מכר ומצליח מאוד.
מה עשיתי? בלעתי את הרוק ופניתי אליו בכדי לעזור לו בשיווק ובפרסום הספר המצויין.
אני עדיין בזמן הווה של הסיפור. האם נכון לומר תודה שלא הוציאו לי את הספר שלי? כן! למה? אני אגרום לכך שבסוף אני אודה על כך. עוד לא ברור איך אבל זה יקרה!
אגב, מדי שבוע פונים אליי אנשים ומספרים לי שקראו את הספר… כעת חלקם יודעים עוד משהו בהקשר…
סיפור 4⃣: יום ראשון השבוע, קבעתי דייט ב-21:00. הייתי אחרי אימון גשום ורטוב, אך חיכיתי בבית הקפה וחיכיתי, אך היא טרחה לסמס רק ב-21:55 שהיא הייתה עסוקה ולא יכלה להגיע…
תודה לה על כך. למה? בזכותה אני אפגוש בקרוב מישהי אחרת ומקסימה 😀
נכשלתם? קיבלתם לא? דחו אתכם? אם זה אסון או ברכה – רק אתם והגישה שלכם יקבעו!
אבל חשוב לי לומר לכל מי שחווה כישלון או ליד מישהו כזה: בימים הראשונים אל תנסו לפנות לראש ולשכל של מי שנכשל! הוא או היא שבורים וחטפו מכה.
קודם כל בימים הראשונים בקשו או תנו חיבוק חם, אמפטיה והבנה.
רק אחרי כמה ימים תפנו לראש. קודם כל תנו מקום לכאב ולקושי.
סטיב ג’ובס בנאום מעורר השראה מספר על כך שרק בראייה לאחור הוא “חיבר את הנקודות” שהובילו להצלחתו!
חובה לצפות בנאום הנפלא:
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
