תמונה אחת ו…בום! – שבוע 151
פורסם על ידי: יובל עילם
סיפור 1⃣ בום יום ראשון 15.12.19 שעה 10:30. בדיוק סיימתי שיחת טלפון ארוכה ומרגשת עם בוגר שיצר איתי קשר בנוגע למשבר אישי איתו הוא מתמודד. אני חושב על השיחה ואז אני מקבל הודעה מחבר: “ראית?” לא הבנתי על מה מדובר.
הוא שלח לי את הקישור ל-100 תמונות השנה לשנת 2019 שבחר המגזין הנודע TIME. אני מדפדף והנה אנחנו על הדיונה. וואו! מיוחד ומרגש. אישית צילמתי על הדיונה אלפי תמונות והנה, תמונה אחת של הצלם עודד בלילתי הגיעה כל כך רחוק. יום אחרי עודד סיפר לי שהתמונה נבחרה גם על ידי ה-CNN!
אגב, היהלומים שלי (ואני איתם) לא זוחלים בתמונה (כפי שכתוב) אלא מבצעים תרגיל לחיזוק שרירי הגב.
סיפור 2⃣ הצפה מעולם לא הוצפתי בכל כך הרבה הודעות פרגון, גם לא עם לידת יואב בני הבכור!
אני מעריך שקיבלתי קרוב לאלף הודעות! שלחתי הודעה לכל מכותביי היקרים כאן ויחד עם התמונה שלא הגיעה מטעמים טכניים.
למה אני משתף את זה? משום שאירוע כזה מטלטל רגשית! אתה לא יודע מה לעשות עם זה ואיך לענות לכולם, אז מכאן אני רוצה להגיד תודה לכל המברכים והמברכות.
אני מכיר בחשיבות התיעוד והפרסום אבל אני גם אדם שאוהב שקט ורוגע. למחרת אותו יום, הזמינו אותי לראיון בבוקר בטלוויזיה אבל היתה לי סיבה מצויינת לדחות את ההצעה – זה הזמן שלי עם ילדיי הקטנים והמקסימים.
סיפור 3⃣ המנכ”ל והדלתות המסתובבות ספר נהדר שמדגיש את הצורך לתת הזדמנויות גם כשאנחנו לא יודעים מה יילד יום. מדי חודש פונים אליי צלמים מתוך רצון לצלם את החיבור המופלא (בעיניי) בין בני נוער, מאמץ גופני והטבע.
כל מי שפונה אליי נענה בשמחה מתוך רצון לתת ולא מתוך מחשבה של “מה ייצא לי מזה”. חלק מהצלמים כבר עשו תערוכות מהתמונות המיוחדות האלה.
סיפור 4⃣ פרגון הטבע האנושי הוא להגיב ולהתחבר למי שזכה לפרס, כבוד והכרה. אבל לכל אחד מאיתנו יש סביבו אנשים יקרים ומדהימים שראויים להכרה והוקרה.
בואו נעצור שנייה ונמצא דרך ראויה להוקיר את הקרובים לנו, ללא צורך בוועדה, מועצה או עיתון ידוע ועכשיו! עכשיו! לא מחר ולא בעוד שבוע או חודש.
אז מי הולך לקבל מכם הוקרה והערכה?
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
