“100 מ-100” וסיפור מטורף! – שבוע 136
פורסם על ידי: יובל עילם
ספוילר – חיכיתי שבוע עם הסיפור המדהים שיגיע בהמשך הפוסט בכדי לוודא שהכל בסדר…
שנת הלימודים נפתחה. לו הייתם בתפקיד שר החינוך ובידכם לקבוע מה ילמדו תלמידי בית הספר, מה הייתם מכניסים לתוכנית?
סיפור 1⃣ “100 מ-100”, ניהול זמן וסדרי עדיפויות.
לאחרונה פיתחתי מודל שאני קורא לו: “100 מ-100”. למה אני מתכוון? בדיוק כמו במצגת המפורסת על ניהול זמן שמדגימה את הזמן כקערה שקודם יש להכניס אליה את האבנים הגדולות והחשובות לנו ובעצם מדברת על עיקר ותפל, כך אני מציע שנתייחס לחיינו וכך לתוכנית הלימודים.
“100 מ-100” זה אומר בפשטות שקודם כל יש לחשוב על מה שרלוונטי ללמד ולתרגל ל-100 אנשים מתוך 100. לדוגמה: בריאות! תקשורת!
בואו נדבר על בריאות ורפואת חירום.
לפני שנים שמעתי מרופא בכיר שראה תאונת דרכים שהוא רצה להציל ולעזור אך לא היה לו ציוד מתאים ולכן חש תסכול רב. הוא למד מכך שתמיד יהיה לו תיק רופא עם ציוד לטיפול. אחת הפעולות הדחופות והחשובות להצלת חיים היא לדעת לבצע החייאה!
סיפור 2⃣ להציל חיים. לפני כחודש אמרתי לחניכי שאחד החידושים במחזור 34 החדש יהיה שאלמד אותם פעולות רפואה בסיסיות למקרי חירום. לפני כשבועיים התחלתי. לימדתי אותם דרך תרגול החייאה!
שבוע עבר והנה ביום שלישי שעבר 27.8, שעה 17:20, אני עובד ומתכונן לערב רגוע ושקט, ראשון מזה זמן רב. חייכתי לעצמי. ואז הגיע הטלפון…חניך שלי מספר לי על אירוע שהיה כמה שעות קודם לכן.
הוא ושני חניכים נוספים נסעו לבדם לצפון לטייל ולצלול בחוף נחשולים. הם תרגלו על דעת עצמם צלילה עם מסיכה. לפתע הוא חש שאחד החברים נמצא זמן רב מדי מתחת למים! הוא קפץ פנימה וגילה אותו בעומק 3.5 מטר מוטל על הקרקעית!!!
הוא משה אותו מעלה, קרא לחבר השני ושניהם פעלו בקור רוח מדהים. אחד החל בהחייאה (כאמור, רק שבוע קודם לכן למד ותרגל את זה באימון) והשני מיד הלך להזעיק את מד”א.
הטובע הובהל לבית החולים הלל יפה שם הורדם, הונשם ועבר בדיקות CT למוח. הגעתי בערב לבית החולים ויחד עם ההורים ואחותו קיווינו שייצא מזה וללא נזק. התברר שאין נזק מוחי והבחור יצא מזה וכעת מתאושש בדרך להחלמה מהירה.
מה ששני חבריו עשו בשטח הציל את חייו!!! החייאה והזעקת מד”א, פינוי מהיר לבית החולים וטיפול מצויין.
סיפור 3⃣ איך ללמד. נדמה לי שאין ויכוח על הצורך ללמד החייאה. אז למה רבים לא לומדים? אולי משום שקורסי החייאה נמשכים 4-8 שעות ועוסקים רוב הזמן בלימוד תיאורטי ומעט בתכלס!
זמן הלימוד שיש לי עם היהלומים מצומצם ולכן אני חייב להיות יעיל, יעיל מאוד ותכליתי! לכן לימדתי החייאה בחמש דקות. כן, חמש דקות: וידוא הכרה, וידוא נתיב אוויר, סילוק הפרשות ותרגול.
במקום בובות החייאה יקרות שעליהן רק בודדים יכולים לתרגל, החניכים הביאו לבקשתי שקי שינה מהבית ותרגלו במשך רבע שעה אחד על השני. זה עבד מעולה! 120 עיסויים בדקה (דגש על טכניקה נכונה ועומק לחיצה של 5 ס”מ) בקו פטמות.
בוידיאו המצורף כאן מאותו אימון מופיע בכובע סגול בחור שמתרגל החייאה. זה הבחור ששבוע בלבד לאחר מכן הציל את חברו!!! כשבאתי לבית החולים ופגשתי את האמא של הבחור שטבע, היא ידעה על הלימוד והתרגול שעשינו שבוע לפני. היא הביטה בי ואמרה לי: “בזכותך הוא בחיים!” הנה הלינק:
למחרת בבוקר התקיים אימון. חשבתי איך אוכל להוקיר את המחלצים? אמרתי להם בפני כולם שהם פעלו בקור רוח כאילו הם לוחמים ב-669. נתתי לשניים שהצילו את החולצות האישיות שלי מ-669 על החילוץ שלהם.
במשך חיי הבוגרים כבר יצא לי לעשות כמה החייאות. תחשבו על היקרים לכם, תחשבו על סיטואציה שמתרחשת כל יום במקומות שונים שבה אדם מאבד הכרה מדום לב ואתם יכולים להציל אותו!!!
כשחזרתי מבית החולים מתמיכה במשפחה בשעות הקשות, רגע לפני שנכנסתי למיטה, חייכתי לעצמי חיוך קטן של שביעות רצון. כנראה בזכות מה שלימדתי ותרגלתי שבוע לפני באימונים, ניצלו חייו של אדם יקר!
“כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו”.
מוזמנים לשתף
שבת שלום 🌺🌸🌷
יובל עילם
הטורים הקודמים בקישור הבא: שישי לנפש
