שישי לנפש

שנה 36. ביום רביעי פתחתי את השנה ה-36 שלי במרכז החינוכי שהקמתי ב-1986, היה מרגש ומפעים לראות ים של בני נוער. את יותם, הראל, אמיר וחבריהם מצור הדסה ליד ירושלים, בר מחיפה, גיא, איתמר ורועי מקיבוץ להב בנגב, ועוד רבים וטובים מכל הארץ. בני נוער מדהימים שמגיעים שלוש פעמים בשבוע מכל הארץ להרצליה. אחד הנושאים המרכזיים בתוכנית הלימודים שלנו עוסק בהצלחה בצבא ובחיים. בתוך זה, בולט העיסוק בהתמודדות עם כישלונות ועם אכזבות. אחד הדברים המשותפים לכל הבוגרים ולכל הבוגרות שלי הוא הכרות והפנמה חזקה של המשפט “תהילתינו…”.

למה מי זה מייקל? ביום שלישי עברתי דרך חנות הצעצועים והספרים “צומת ספרים”. הופתעתי לראות ספר חדש של האלוף (במיל’) אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר. ראיתי את שם הספר: “למה מי זה מייקל?” בהוצאת “ידיעות ספרים”. חייכתי לעצמי (אני מכיר היטב את הסיפור) ומיהרתי לרכוש את הספר הנפלא ולקרוא אותו. מומלץ בחום! שקדי הוא בנוסף לכל תאריו גם מספר סיפורים נהדר. יצא לי לארח אותו במרכז לפני כשנה ולטעום מסיפוריו.

דאגות, כישלונות והתמודדות. במסגרת שיעור ספרות (ובעתיד אולי במסגרת השיעור: הצלחה בחיים) היה נהדר אם מערכת החינוך הייתה מאפשרת לנוער לדבר ולרכוש כלים להתמודדות עם דאגות ועם כישלונות. “שיר אהבה לים”, שכתב רפאל אליעז בלחן סשה ארגוב, הוא בעיניי שיר מקסים לנושא שעליו דיברתי. רבים מאיתנו הגברים מחפשים פתרונות מיידיים, אבל במקום אנו יכולים לנשום, להירגע ואז למצוא פתרון יותר שקול מאשר הפתרון המיידי. לדעתי “שיר אהבה לים” יכול להיות שיר עידוד ותמיכה נפלא: “אם עוד החושך רב ואין כוכב לי ואם הים גועש, על תורן ספינתי הדליקי, אמא, שושנה של אש.

434 בפסיכומטרי. דמיינו לכם ילד שאין לו תעודת בגרות ואינו פוגע במתמטיקה אך טוב בכדורגל. האם מערכת החינוך יכולה להתגאות בילד כזה? מה המורים יכולים להגיד לילד כזה שלפי המדדים המקובלים, לא אמור להצליח בחייו? עוד שבועיים נפתחת לה שנת לימודים חדשה עם למעלה משני מיליון תלמידים. כל אחד ואחת מהם עולם ומלואו. רוביק דנילוביץ’ היה פעם אחד מהם. הוא לא היה אמור להצליח בחייו משום שהמערכת תייגה אותו ככישלון, מאחר שמתמטיקה ומספרים לא היו הצד החזק שלו.

אדי ג’אקו. השבוע נכנסתי לחנות סטימצקי עם ילדיי. יש לי חולשה לחנויות ספרים. עיניי שוטטו על דוכני הספרים ונתקלו בספר: “האיש הכי מאושר בעולם”. מייד הרמתי את הספר (הוצאת תכלת) וראיתי את שם הסופר: אדי ג’אקו. מי האיש? פעם ראשונה שאני נתקל בשם. דפדפתי קצת ואמרתי לעצמי: פרגן לעצמך. הבטתי במחיר 94 ש”ח וראיתי מבצע: הספר השני ב-50%. חייכתי לעצמי. האם לחפש עוד ספר ולשלם על העסקה 140 ש”ח סך הכל? האם לרכוש רק את הספר הזה שהוא למען האמת די קטן (192 עמודים)? חייכתי שוב ואמרתי לעצמי: אם הספר הזה יתרום לך, אפילו רק יחזק בך תובנה אחת בנוגע לאושר, אין זה שווה 94 ש”ח? ברור שכן. קניתי.

שון קונרי. בסרט המקסים “למצוא את פורסטר”, משחק קונרי בתפקיד סופר זקן שמנחה נער מהברונקס לגבי כתיבה וגם לגבי חוכמת חיים. בסצנה מקסימה הוא נותן לו את ספרו הנדיר מהמהדורה הראשונה והנדירה עם חתימתו. הנער הנדהם מופתע ואז אומר קונרי לנער: “הדרך לליבה של בחורה היא”: “Unexpected gift in an unexpected time”.

חיים בטבע. יורם נולד ב-24 בינואר 1938 בקיבוץ יגור, שלמרגלותיו הצפוניים של “ההר הירוק תמיד”, הר הכרמל. עשר שנים לפני הקמת המדינה ובעידן ללא מסכים שבו הטבע היה המסך היחיד. יורם כתב: “פקחתי את עיניי, היה אז חודש שבט, ראיתי מעליי ציפור קטנה אחת ותכלת השמיים וענן יחיד וראיתי – את ההר הירוק תמיד. במשחקי ילדות קלי השכרון רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים אז ברחתי – אל ההר הירוק תמיד. ההר הירוק כל ימות השנה, אני עוד חולם ושואל לנשום רוחותיך כבראשונה, לשכב בצילך כרמל.”.

מאיר שליו והמשקפיים מודל המאה ה-21. מדי שנה אנחנו מקיימים לחניכים מחנה מיוחד בן יומיים בתנאי שטח לחניכים. אבא של אחת החניכות יידע אותי שהיא לא רוצה לקחת חלק במחנה משום שהיא לא רוצה שייראו אותה עם משקפיים. בדרך כלל היא מגיעה לאימונים עם עדשות מגע. מה עושים? חבל שבשני התארים שלי בחינוך לא לימדו אותי… אני רוצה לפנות אליה אבל אז היא תדע שאביה יידע אותי ואני לא רוצה להגיע למצב הזה. מה עושים? עצרו שנייה. מה אתם הייתם עושים?

המעז מנצח – מבצע אנטבה כמשל. ביום ראשון השבוע אמרתי ליהלומים בתחילת האימון שכל אחד נדרש לדבר במשך שתי דקות על מבצע אנטבה, שמעבר למבצע חסר התקדים, אפשר וניתן לקחת ממבצע אנטבה עוד משהו חשוב לחיים, והוא: להעז! לקראת האימון וההרצאה, בדקתי עם עצמי איך אני יכול להעז? חשבתי ואז שאלתי את עצמי: אולי תפנה למוקי בצר, האיש והאגדה, ותציע לו להתארח בשיחה ואם אפשר השבוע. קול בראשי אמר: סיכוי קטן שהוא יענה בחיוב ועוד מעכשיו לעכשיו. אבל “המעז מנצח”, ניסיתי ולשמחתי הוא הסכים גם לשיחה וגם לבצעה ביום שלישי! לכולנו יש שני קולות בראש: זה שאומר: “קדימה, תנסה!” והקול השני שעונה: “עזוב, אין סיכוי”.

התרסקות בבגרות באנגלית. בימים אלה מתקיימות בחינות הבגרות האחרונות לשנה זו. לא אשכח לעולם את בחינת הבגרות שלי לאנגלית. בתיכון אתה סופג את הידיעה שישנן בחינות כמו אנגלית שהן מאוד משמעותיות לחיים. שכישלון בהן חורץ את גורלך! וכך עבדכם הנאמן הוגש לבחינה בציון מגן 80 ואז הגיעה הבחינה ו…התרסקות! כשקיבלתי את הציון לא האמנתי. המספר 40 הדהד מול עיניי ואיתו סרט ארוך שאליו נכנסתי. סרט רע! לאור ציון המגן קיבלתי בסוף ציון 60 ותחושת כישלון ש”הלך עליי”. על העתיד שלי ירד מסך שחור. המורה שלי לאנגלית ריטה כרמל נדהמה והבנתי שמשרד החינוך חקר מה קרה כאן.

אמונה כובלת. מכירים את המשפט: “אינך יכול ללמד כלב זקן טריקים חדשים”? אני חושב שזה לא מדויק, תלוי ב”כלב”… אני רואה מדי יום בתקשורת סיפורים של אנשים שמשתחררים מסיפורי הגיל. לפני כשבועיים הייתי בהופעה נהדרת בשם “את ואני והרוח” משירי יורם טהרלב, שהופיע עם הלהקה הנפלאה בקטעי קריאה נהדרים וגם ב…שירה! אגב, יורם בן 83.

שלשום זכיתי להיות בטקס מינוי מפקד ליחידת הקומנדו הימי (שייטת 13). הוזמנתי ע”י א. בוגר שלי ממחזורים 14-15 שמונה לתפקיד המכובד. למה אני מספר עליו? משום שאני בקשר הדוק איתו מאז שנת 2000. הוא חלם על כך כבר לפני שנים רבות. אבל הוא לא רק חלם! אני פוגש לאורך השנים שלושה סוגי אנשים: א. אלה שלא חולמים ולא מאמינים בעצמם. אין להם מקורות השראה ומי שיגרום להם להאמין בעצמם! ב. אלה שחולמים, מאמינים, קמים בבוקר ולא עושים מה שצריך בכדי להתקדם לקראת חלומם. ג. אלה שחולמים, מאמינים ואז קמים בבוקר ופועלים בנחישות להגשים את חלומם בכל רגע נתון. מה ההבדל בין שלושת סוגי האנשים? מוטיבציה פנימית ואמונה. מה גורם לאמונה?